ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםראה קראתי בשםקח

קח

כי אד' הוא א'⁹¹ דין⁹⁰ ויהודה הוא בחי' ש' הוי'⁹² כי כל הד' אותיות דש' הוי' נמצאים ביהודה* והיינו שע"י בצלאל ואהליאב⁹³ נמשך בחי' ש' הוי' בש' אד' וש' אד' וש' אלקים הכל בחי' אחת⁹⁴. וזהו דכתיב בפ' ויקהל ראו קרא הוי'⁹⁵ בשם בצלאל, פי' שבצלאל קרא והמשיך בחי' ש' הוי' בשם דהיינו ש' אד'. והנה זה הי' ע"י בהמ"ק ומשכן כו', ועכשיו אנו ממשיכים זה ע"י הדעת הוא בחי' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא כלל, שמה שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו לעינינו אבל באמת כולא קמי' כלא חשיב ממש לגבי ש' הוי' בחי' הי' הוה ויהי' כא' שהוא בחי' ביטול הזמן בעבר הוה ועתיד, וכן הוא ביטול המקום כי שניהם מחודשים מאין ליש⁹⁶ כו', ועי"ז ממשיכים גילוי ש' הוי' בשם אלקים כו'.

המשך להגהות (ראה לעיל ספ"א והערה ב) ולא נרשם מקומו בפנים ואולי שייך כאן:

ואולי י"ל שאות ד' שבתיבת יהודה זהו מש' אד' להורות על בחי' שילוב ש' אד' בהוי'^כא, וכמ"ש בלק"ת בביאור שובה ישראל הא' שזהו כלל בפע"ח שאות הראשון גובר^כב, וביהודה ג' אותיות קודם הד', וזהו ע"י בצלאל המשכת ש' הוי' בש' אד', וש' אד' לא יסתיר כו', ומ"מ הי' צ"ל אתו אהליאב משבט דן כי כאן המכוון שיהי' יראה את פני האדון הוי'^כג כמארז"ל לראות בשתי עיניו^כד בחי' יחוד ב' השגחות, ולכן הי' צריכים גם אהליאב משבט דן שזהו ד"ת, והוא אתו היינו את בצלאל היינו שילוב ש' אד' בהוי', ולא ש' הוי' בש' אד' שאז ש' אד' גובר שמזה נמשך ההסתר כ"א שילוב ש' אד' בהוי' שיומשך הגילוי במשכן ומקדש כו' וע' לקמן^כה המובא מלק"ת מביאור כי תשמע בקול, ובלק"ת בד"ה ביאור שובה הנ"ל.

אך א"א לומר כן שהרי יהודה וש' אד' שניהם^כו במל'^כז, רק י"ל שיהודה הוא ע"ד בחי' ש' אלקי' כמו שנת' בפי' הראשון דהוי' הוא האלקי' שהצמצום הוא בכדי שיוכל להיות ההתהוות, בד"ה שובה ישראל הראשון^כח, ולכאורה זהו כמו בבריאת העולם שזהו ג"כ ע"י ש' הוי' וש' אלקים, אך המעיין בת"א ד"ה וידבר אלקי' וארא^כט זהו בחי' יחוד הוי' ואלקים, וש' אד' הוא כמו סתם ש' אלקים.

וע' בסידור בד"ה אד' שפתי תפתח^ל ש' אד' א' דין כמדומני שא' ממתיק הדין דאד' ולפ"ז הי' מתאחד עם משנת"ל שיהודה זהו כמו שילוב ש' אד' בש' הוי'.

הערות

91. אד' הוא א' דין : ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ה. סידור תפלת ר"ה רלו, ג. תו"ח בשלח ח"א רמד, א. וש"נ.
90. דן הוא בחי' . . דין : ראה פסחים ד, א.
92. ויהודה . . ש' הוי' : ראה סוטה י, ב (ובמהרש"א שם).
93. שע"י בצלאל ואהליאב : ראה סה"מ תרס"ה כאן ע' קפו.
94. וש' אד' וש' אלקים . . אחת : ראה לקו"ת שבהערה 83: שם אד' הוא שם אלקים ששניהם בחי' א'. סה"מ תרכ"ז ע' מב. וש"נ. ע' קנו וע' קפב. המשך תער"ב ח"א ע' תריט. לקמן מאמר ד"ה מגילה נקראת ספ"ג. ד"ה להבין וכו' בעניו הציץ רפ"ד. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה תקעו בחדש שופר על יד הערה 50.
95. בפ' ויקהל ראו קרא הוי' : לה, ל.
96. שניהם מחודשים מאין ליש : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז ובמ"מ, הגהות והע"ק שם. סידור שער החנוכה רעו, א. לקו"ת ברכה צח, א. בהר מא, ב.
כא. שילוב ש' אד' בהוי': ראה מבו"ש ש"ג ח"ב ספ"ה. לקו"ת ש"ש סה, ד ובהנסמן במ"מ לשם סד, ב. תו"ח וארא ח"א נ, א הערה 32. לקמן מאמר ד"ה להבין וכו' בענין הציץ רפ"ג.
כב. כלל בפע"ח שאות הראשון גובר: כ"ה בלקו"ת (סה, ד) שם. ובמ"מ לשם מציין למ"ח מסכת או"א פ"ג, מ"ה. ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ז ע' פב. תו"א מקץ מג, א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' סה. לקמן שם.
כג. יראה את פני האדון הוי': תשא לד, כג [בדילוג].
כד. לראות בשתי עיניו: חגיגה ב, א.
כה. וע' לקמן: בפנים על יד הערה 119.
כו. יהודה . . שניהם במל': ראה זהר ויחי מז. א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' רצט.
כז. וש' אד' . . במל': ראה זהר ויקרא יא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קצז. וש"נ. תו"ח נח סד, ג הערה 44.
כח. בד"ה שובה ישראל הראשון: לקו"ת ש"ש סד, ג.
כט. בת"א ד"ה וידבר אלקי' וארא: וארא נו, סע"א ואילך.
ל. בסידור בד"ה אד' שפתי תפתח: תפלת ר"ה רלז, ב. ראה גם לקו"ת נצבים נא, סע"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.