ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםראה קראתי בשםקה

קה

וטעם הדבר בהמשנה כ"א ע"י ריבוי יגיעה והיינו ג"כ מפני שהאותיות מסתירים, כמו"כ יובן למעלה שש' אלקים הוא בחי' האותיות שזהו מ"ש גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו⁴⁷, עיר אלקינו הוא בחי' צירופי אותיות הדבור שתי אבנים בונות שתי בתים שלשה אבנים כו' כמ"ש בס"י⁴⁸, ומפני שהאותיות מסתירים לכן יכול להיות יש ודבר נפרד, אבל אם הי' ההתהוות רק מש' הוי'⁴⁹ לא היו מתהוים הנבראים בבחי' יש ודבר נפרד כי ש' הוי' הוא בחי' הי' הוה ויהי'⁴⁹, ולכן הגם כי עיקר הבריאה הוא מש' הוי' שש' הוי' הוא מקור כל ההתהוות אעפ"כ נא' כי הוא צוה ונבראו ממילא כו', אבל בש' אלקי' נא' בראשית ברא אלקים שברא הוא לנוכח בחי' כח הפועל בנפעל⁵⁰ כי להיות הבריאה ליש ודבר זהו ע"י ש' אלקים דוקא כנ"ל, ומצות לייחדו היינו לייחד ב' השמות ה' ואלקי', וזהו וידעת כו' כי הוי' הוא האלקים כולא חד⁵¹ כי מה שנראה העולם ליש ודבר נפרד זהו לעינינו מצד בחי' ש' אלקים המסתיר כנ"ל, אבל באמת מצד בחי' ש' הוי' כולא קמי' כלא חשיב⁵² והי' והוה ויהי' כא', וזהו מ"ש אני ראשון ואני אחרון⁵³ ומבלעדי אין אלקים (אני ראשון לפני ההשתלשלו' ואני אחרון לאחר כל ההשתל' ומבלעדי באמצעיתא⁵⁴ אין אלקי' שאינו מסתיר רק לעינינו כו'), וזהו מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש פי' תחת השמש הוא בחי' שם אלקים, דהנה אף אם יודע בש' אלקים דהיינו ענין הבריאה בראשית ברא אלקים מה יתרון בעמלו שזהו כמו פרעה שאמר לא ידעתי את הוי'⁵⁵, אבל מש' אלקי' ידע שהרי יוסף אמר לו אלקים יענה את שלום פרעה⁵⁶, ומשה הודיע לו גם בחי' ש' הוי' בחי' הי' הוה ויהי' וע"ז אמר לא ידעתי כו', ועיקר מצות היחוד שנצטוינו ליחדו הוא יחוד ב' השמות כי הוי' הוא האלקים כולא חד בלא פרודא, וז"ע יציאת מצרים⁵⁷ לצאת מהמצרים וגבולים דש' אלקים ולידע שהוי' הוא האלקים כו', וזה הי' כללות ענין המשכן⁵⁸ היינו המשכת גילוי ש' הוי' בשם אלקים, הגם כי בברה"ע הי' ג"כ ע"י

הערות

47. גדול הוי' . . בעיר אלקינו : תהלים מח, ב. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה פיסקא והענין הוא.
48. שתי אבנים . . כמ"ש בס"י : ראה שם פ"ד, מי"ב.
49. שהאותיות מסתירים . . מש' הוי' : ראה סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קעט ואילך.
49. הוי' . . הי' הוה ויהי' : ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. תו"ח מקץ ריט, ד הערה 62.
50. כח הפועל בנפעל : בלקו"ת שלח מז, א: בספרים. ראה הנסמן במ"מ לשם. ספר הישר (לר"ת) סוף ש"ג.
51. הוי' הוא האלקים כולא חד : ראה זהר בהקדמה יב, א. וארא כו, ב. תרומה קסא, א ואילך. רע"מ ואתחנן רסד, א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קעה ובהנסמן בריש המאמר שם. תו"ח וארא ח"א ס, א. וש"נ. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תה ואילך. וש"נ. סה"מ תרס"ה כאן ס"ע קפ ואילך.
52. כולא קמי' כלא חשיב : ראה זהר בהקדמה יא, ב. ראשית חכמה שער היראה ש"א, פ"ז [ז, רע"א]. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שמא. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנג.
53. אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו. ראה תו"א מקץ לח, רע"ד.
54. ומבלעדי באמצעיתא : ראה ת"ז ת"ע קכ, סע"א. שע"ת קמו, א ובהנסמן במ"מ לשם. תו"ח תצוה ח"ב שלא, ג.
55. לא ידעתי את הוי' : שמות ה, ב. ראה לקו"ת אמור לה, ג. ראה גם לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי פ"ז ד"ה דהנה פרעה.
56. אלקים . . שלום פרעה : מקץ מא, טז.
57. וז"ע יציאת מצרים : ראה לקו"ת שם. סהמ"צ להצ"צ כג, ב ואילך.
58. וזה . . ענין המשכן : ראה לקו"ת נשא כא, ב ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקסד. ויקהל ריש ע' ב'ריא. במדבר ע' כה. עקב ע' תקיט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.