צז

אמנם בחי' שבת עילאה הוא בחי' שבתא דיומא זהו מה שנש"י ממשיכים בשבת, שהוא בחי' עלי' היותר גבוה ונעלה וכמ"ש עולת שבת בשבתו⁷⁰ בחי' שבתו של שבת, ששבת גופא עולה למעלה יותר כו'. וד"כ יש ג' סעודות ג' בחי' בשבת⁷¹, וסעודה השלישית הוא בחי' עלי' היותר עליונה שהוא בחי' רדכ"ר⁷², שז"ע בחי' מתנה טובה שיש לי בבית גנזי ושבת שמה⁷³ כו'.

והנה מה שנש"י ממשיכים בבחי' שבת זהו ע"י ששת ימים תעבוד, שמי שטרח בע"ש⁷⁴ יאכל בשבת, והיינו ע"י שעסק באמונה בששת ימי החול, שעי"ז ממשיך למעלה שיתצמצם בחי' הדבור שנק' בשם מלאכה כנ"ל שז"ע בחי' ירידה והמשכה להוות ולהחיות כל מע"ב מאין ליש הנה ע"י ירידה זו נעשה אח"כ העלי' בשבת, כי ירידה זו היא צורך עלי'⁷⁵, שע"י הירידה דחול נעשה העלי' בשבת. וזהו שהמד"ר מפרש לעבדה הוא בחי' ששת ימים תעבוד, והיינו לפי שששת ימים תעבוד הוא ג"כ ציווי כמו לעבדה ולשמרה, כי ע"י ששת ימים תעבוד כו' נעשה אח"כ בחי' שבת, בחי' כי בו שבת כו'. וז"ע ג"כ מ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה⁷⁶, שכמו ע"י הסולם יש בחי' ירידה ועלי', כמו"כ בחי' ששת ימים תעבוד הוא בחי' הירידה, ואח"כ בחי' שבת הוא בחי' העלי' כו'.

(ד) אמנם לפי משנ"ת שגדולה מלאכה שעי"ז נמשך בחי' חידוש הישינות שיומשך חידוש חיות העולמות כו', א"כ צ"ל מי שאינו יכול לעסוק במלאכה אלא הוא עוסק בתורה, ומאין יומשך ע"י בחי' המשכת חיות העולמות הוא בחי' חידוש הישינות מה שבטובו מחדש בכי"ת מע"ב כו'. אך הענין הוא דהנה תורה נק' ג"כ מלאכה דכתי' (משלי ך"ד ך"ז) הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך, וארז"ל בסוטה דמ"ד ע"א הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא, ועתדה בשדה לך זה משנה, אחר ובנית ביתך זה גמרא, נמצא שהתורה נק' ג"כ בחי' מלאכה, וזהו שהתו' נק' לחם⁷⁷ וכמ"ש לכו לחמו בלחמי⁷⁸, וכמו שהלחם גשמי צריך מתחלה י"א מלאכות כדחשיב במשנה הזורע והחורש⁷⁹ כו' ותנא סדורא דפת נקט⁸⁰, כמו"כ יש בחי' אלו בלחם רוחני דתורה כמשנ"ת במ"א, ע' בלק"ת בפ' בהר⁸¹ בד"ה כי תבואו כו' ושבתה