ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרמ"א מאמרים במשנה וכו' ר' נהוראיצד

צד

בכי"ת מע"ב³⁵, וכתי' מה רבו מעשיך ה'³⁶ שבחי' דבור המתצמצם בצמצום אחר צמצום בכדי להוות ולהחיות מאין ליש בחי' העולמות בע"ג עד עולם העשי' הגשמי הוא הנק' בחי' מעשה למעלה שזהו בחי' מלאכה כו', ולכן מלאכה בגימ' אל אד'³⁷, והיינו לפי ששם זה אל אד' בגימ' צו³⁸, מאיר בעשי'³⁹, שהתהוות העשי' הוא מבחי' הדבור המצומצם שנק' בשם מלאכה כנ"ל ולכן השם שמאיר בעשי' גימ' מלאכה כו'. ובזה יובן מעלת המלאכה ששיבחו אותה רז"ל שאמרו גדול הנהנה מיגיעו כו', והוא לפי שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה שלמטה שאדם עושה עי"ז הוא ממשיך למעלה שיומשך כב"י בבחי' צמצום הדבור שנק' מלאכה, היינו שיומשך בחי' אותיות המצומצם בבחי' דבר ה' הנצבים בנבראים דעשי' להחיותם ולהוותם מאין ליש כמ"ש לעולם ה' דברך נצב בשמים⁴⁰ וכידוע שאם הי' מסתלק כרגע ח"ו הי' חוזר לאין ואפס כמ"ש בסש"ב ח"ב פ"א, ובתחלת הבריאה הי' זה מצד בחי' כי חפץ חסד⁴¹ ועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא שע"י עבודת האדם בבחי' מלאכה עי"ז נמשך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' התחדשות החיות מאין ליש תמיד, שז"ע משא"א המחדש בטובו בכי"ת מע"ב כו'. אך הנה כ"ז הוא כשעושה המלאכה באמונה שאין בה ח"ו שום נדנוד עבירה היינו גזל וגניבה ח"ו כ"א עושה ועוסק במלאכתו באמונה, וע"י העסק באמונה ממשיך בחי' חידוש הישינות שיומשך בחי' הדבור בצמצומים רבים שנק' מלאכה להחיות ולהוות עולמות הנפרדים שזהו בחי' מלאכה כמשנ"ת לעיל, וכמ"ש ביונה ששאלו לו מה מלאכתך⁴² ופי' המפרשים ששאלו לו אם עסק

הערות

35. ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב : ברכת יוצר.
36. מה רבו מעשיך ה' : תהלים קד, כד.
37. מלאכה בגימ' אל אד' : מאו"א מערכת מלאכה אות ל. וראה ביאיר נתיב שם מלקו"ת [טעמי המצות] להאריז"ל פ' בא מצות איסור מלאכה ביו"ט. שעהמ"צ שם. (ובנוסף להערה 1) אוה"ת בראשית ח"ב ע' תנח. סה"מ תרס"ו ע' ל. עטר"ת ע' תקפד. תרפ"ט ע' 221.
38. אל אד' בגימ' צו : ראה א) ע"פ צו את בנ"י — שער הכוונות דרושי תפלת השחר דרוש ג. פע"ח שער עולם העשי' רפ"ג [ובמהדורת מהר"מ פאפראש שער הקרבנות רפ"ד]. מ"ח מסכת תפלת העשי' פ"ד, מ"ד ומ"ו. סידור האריז"ל תפלת העשי'. ב) שער מאמרי רשב"י לזהר אד"ר נשא קלב, א. קול ברמה שם נא, ב. מבו"ש ש"ב ח"ב, פט"ז. ובדרושי רבותינו הובא בכ"מ ומהם: (ובנוסף להערה 1) לקו"ת מסעי פט, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרנב ושם: ”בלק"ת ב' האריז"ל (ע"פ צו את בנ"י)". ע' תרנג (נו"א) ”בכ' אריז"ל". ע' תרפח. סהמ"צ להצ"צ ע' 154 ”האריז"ל". ע' קז ”האריז"ל ע"פ צו את בנ"י". אוה"ת פ' ראה ע' תשכו ”בפע"ח בכוונת פ' התמיד". שה"ש ח"א ע' שטו. סה"מ תר"ל ע' קכח. תרל"ב ח"א ע' קמט. ח"ב ע' שעה. קונט' ומעין מאמר כ"ג, פ"א ושם: ”בפע"ח שער התפלה בכוונת פ' התמיד". סה"מ תר"ן ס"ע תקיז (ובהנסמן שם ע' תקטז ואג"ק מאת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' קלז) ”בלקו"ת מהאריז"ל". תרס"ט ס"ע קא. תער"ב ח"ב ע' תתעג ”פע"ח שער עולם העשי' פ"ג". ויש לציין שבסה"מ תר"ן שם כותב לפנ"ז ע"פ וברכך ה"א בכל אשר תעשה. ולכאורה כוונתו לדרוש זה במאמרי אדה"ז תקס"ה הנ"ל ע' תרנב ששם מציין ללק"ת. וראה לעיל הערה 37.
39. אל אד' . . מאיר בעשי' : ראה הערה שלפנ"ז.
40. לעולם ה' דברך נצב בשמים : תהלים קיט, פט.
41. ובתחלת הבריאה . . חפץ חסד : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. סידור שער התפלה יט, רע"א. לקו"ת אחרי כה, סע"ג. נצבים מז, ב. שעה"י פי"א. ש"א ל, א הערה 15. סה"מ תרל"ח ס"ע מז ואילך ובהנסמן שם.
42. מה מלאכתך : יונה א, ח ובמפרשים שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.