פה
כו' שניתוסף אות וא"ו על תיבת זאת, ונודע כי וא"ו הוא המשכה גבוה מאד, וכמ"ש בזהר ונתתם לי אות אמת36 דא אות וא"ו, והיינו שהוא"ו הוא המשכה מבחי' אמת שהוא אני ראשון ואני אחרון37 כו' שהוא בחי' ש' הוי' שנק' אמת כנ"ל38, וכמ"ש ואמת הוי'39. והנה כתי' פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה40 ופריך בגמ' וכי יש תורה של חסד41 ותורה שאינה של חסד, ומשני כאן כשלומד לשמה היינו לשם התורה42 שז"ע להמשיך אוא"ס בתורה אז נק' תורת חסד, וכמ"ש כי אם ה' החסד43, וכשנמשך המשכה מבחי' ש' הוי' בתורה נק' תורת חסד, ואז נק' וזאת התורה שנמשך בה המשכת בחי' וא"ו אות אמת, וזהו כשלומד לשמה, משא"כ כשאינו לומד לשמה אז נק' זאת לבד ות"א דא גזירת אורייתא שנק' גזירות ודינין44 כו'. וזהו מי האיש החכם ויבן את זאת, כשהתורה היא בבחי' זאת בלא וא"ו שז"ע גזירות ודינין, שעי"ז אבדה הארץ והוא על שלא ברכו בתורה תחלה שלא המשיכו המשכת אוא"ס בתורה, שזהו הגרם שאבדה הארץ, והיינו שלא מחמת חטא זה בלבד נאבד הארץ, רק זהו הגורם שנאבדה מחמת שאר עוונות שאם היו ברכו בתורה אזי לא הי' נאבדה וכמארז"ל וויתר הקב"ה על עכומ"ז ועל ג"ע ועל ש"ד ולא וויתר על ביטול תורה45, והיינו לפי שע"י התורה הי' נתקן גם החטאים אלו הגדולים וכמשארז"ל המאור שבה מחזירן למוטב46 כו', ולכן אם היו ממשיכים בתורה מבחי' ש' הוי' היו נמתקים הדינים ע"י החסדים של ש' הוי', אבל כשלא המשיכו בתורה אז עי"ז אבדה הארץ שנתגבר בה תוקף הדין של אורייתא, כי שאלו לחכמה47 חוטא מה עונשו א"ל חטאים תרדף רעה48, וזהו כשלא המשיכו בתורה, אבל אם היו
הערות
- 36. ונתתם לי אות אמת : יהושע ב, יב. זהר ויקרא ב, א. ויחי רמא, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שסח ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ח ואילך. ביאורי הזהר להצ"צ כרך א ע' שיג ואילך.
- 37. אמת . . אני ראשון ואני אחרון : ישעי' מד, ו. ב"ר פפ"א, ב. ראה בהערה הבאה.
- 38. ש' הוי' שנק' אמת כנ"ל : לעיל (במאמר שנדפס לפנ"ז) פ"ב.
- 39. ואמת הוי' : תהלים קיז, ב.
- 40. פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה : משלי לא, כו.
- 41. וכי יש תורה של חסד : ראה סוכה מט, ב.
- 42. לשמה היינו לשם התורה : ראה גם לעיל מאמר ד"ה אז ישיר משה פ"ב ופ"ג ובהנסמן לשם.
- 43. כי אם ה' החסד : תהלים קל, ז [ושם: עם — ראה אוה"ת (שבהערה 25). סה"מ תרל"ג כאן. תרס"ב כאן ע' רפא. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב] בהנחה כאן על יד הערה 46: עם].
- 44. זאת . . גזירות ודינין : ראה זהר חוקת קעט, ב. ראה גם מג"א הל' תענית סו"ס תק"פ.
- 45. וויתר הקב"ה . . ולא וויתר על ביטול תורה : ראה ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. פתיחתא דאיכ"ר ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ז.
- 46. המאור שבה מחזירן למוטב : ראה הערה שלפנ"ז. ראה גם לעיל מאמר ד"ה והי' אור הלבנה ספ"ב. וש"נ.
- 47. שאלו לחכמה : ירושלמי מכות פ"ב, ה"ו. ילקוט שמעוני יחזקאל יח, ד (רמז שנח). תהלים כה, ח (רמז תשב). ילקוט המכירי לתהלים שם (בשינוי הסדר ובהוספות). לקו"ש עשי"ת ח"ד ע' 1358 ואילך. רשימות חוב' קסד (לש"פ וילך) ע' 3 ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' תמב. תרל"ג כאן ע' תלז. ע' תקיח. וש"נ. תרס"ב כאן ע' רפא. מאמר ד"ה דרשו הוי' תרצ"א נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קלג, ב. בסה"מ תרצ"א — נמצא בדפוס. לקמן מאמר ד"ה ומעתה צ"ל למה הוקבעו המועדים פ"ח. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה את חג המצות תשמור על יד הערה 111. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה הנ"ל על יד הערה 124.
- 48. חטאים תרדף רעה : משלי יג, כא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.