ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםועבדתם את הוי' אלקיכםפב

פב

גבול¹³⁷ אעפ"כ הם מקור לגבול שמהם יכול להיות נמשך בבחי' גבול ומדה כו', אבל אורות הם למעלה מבחי' גדר גבול כלל, וז"ע ש' הוי' שהוא למעלה מבחי' גדר גבול לפי שהוא בחי' אור כו', ומ"ש במ"א שש' הוי' הוא בת"ת¹³⁸, היינו שבת"ת אפי' הכלי הוא ג"כ בחי' ש' הוי'¹³⁹, לפי שת"ת הוא מחבר חו"ג¹⁴⁰, וכדי שיוכל לחבר חו"ג נמשך מלמעלה מב' הבחי' ששרשו מבחי' כתר כו', וע"כ הכלי של הת"ת הוא ג"כ בחי' ש' הוי' כו', וזהו שש' הוי' נק' ש' העצם לפי שהוא בחי' האור כו' וע"כ הוא מצטרף עם כל השמות כמו ה' אלקים ה' צבאות¹⁴¹ וכדומה והיינו לפי שהוא בחי' האור כו'.

הערות

137. הפרד"ס שהכלים הם למעלה מבחי' גבול : באוה"ת בהר כרך ג ע' תתפו כותב: בפרדס שער עצמות וכלים פ"ב שדעת הרדב"ז בספר מגן דוד שהספירות הם עצם אלקות. והוא [הפרדס] ז"ל כתב בפר"ז [ראה אוה"ת על ענינים ע' רסז: פ"ד]. שהספירות הם עצמות וכלים, וא"כ לדבריו הכלים הם . . בחי' גבול. ראה גם הנסמן בסה"מ תרל"ג ח"ב כאן ס"ע תלד ואילך. ולהעיר מסה"מ תרמ"ג ע' קיח ואילך. ולהעיר שהובא באוה"ת דלעיל ”דעת הרדב"ז בספר מגן דוד" ובאוה"ת על ענינים ע' רסו כותב ע"ז: ”ולא מצאתי זה עדיין במג"ד". ויש לציין שבפרדס שם כתב בשם ר' דוד בספר מגן דוד. וכבר העירו שהכוונה לר' דוד וספר מגן דוד אחר.
138. שש' הוי' הוא בת"ת : ראה זהר ויקרא יא, א. ע"ח שער השמות שער מ"ד, פ"ג. פ"ו. סידור שער המועדים ריז, ג. תו"ח בראשית מא, א הערה 7.
139. שבת"ת אפי' הכלי . . ש' הוי' : ראה תו"א נח י, סע"ב ואילך. תו"ח נח סד, ג ואילך. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' תשפד.
140. שת"ת הוא מחבר חו"ג : ראה גם לקו"ת תזריע כג, ג. לקמן מאמר ד"ה ועוי"ל ענין ק"נ דאצי' ובהערה 49. סה"מ תר"ם ח"א ע' רלא-רלג.
141. ה' צבאות : שמו"א א, יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.