ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרמ"אמאמריםזכור את יום השבתסה

סה

לנו במה שהודיע ששרש נש"י הוא למעלה מבחי' עלמין, ולכן יש להם כח להמשיך תוס' אור בבחי' עלמין אפי' בבחי' ים עלמא דאתכסיא כו'.

ד) ומעתה יובן ענין מה שכל פרגמטיא של משה לא היתה אלא באז קינטר באז, ומאז באתי אל פרעה כו' הרע לעם הזה, פי' פרעה הוא אותיות הערף⁸³, והיינו שמקבל מעורף בחי' אחוריים דא"א⁸⁴ כנודע, ולכן אמר משה שפרעה אינו מניח לקשר בחי' שרש הנשמה עם בחי' הנשמה המלובשת בגוף, וזהו עבדים היינו אנו בנ"י דלעילא שהוא בחי' ז"א, לפרעה בחי' ערף דא"א כמ"ש בסידור ד"ה עבדים היינו⁸⁵, וזהו ומאז באתי שהקנטור שלו הי' באז הוא בחי' שרש הנשמה כמו שהיא בבחי' לבנון כמ"ש ונוזלי' מן לבנון⁸⁶, והייתה טענתו שע"י שהרע פרעה לעם הזה, פי' זה היינו שהרגישו בחי' זה שהוא מורה על בחי' גילוי אלקות ופרעה הרע להם ע"י קושי שעבודם שיפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן⁸⁷, בכדי ליגעם שלא יתנו לב לעבוד את ה' כאמרו נרפים כו' ע"כ אתם אומרים נלכה נזבחה להוי'⁸⁸, אמנם ע"י קרי"ס דכתיב וידעו מצרים כי אני הוי' בהכבדי בפרעה⁸⁹, שזהו היפך מה שא' פרעה מי הוי'⁹⁰, אמר משה שירה אח"כ והתחיל באז דוקא, לרמז על שרש הנשמה שנק' אז כנ"ל⁹¹, ושעי"ז נמשך תוס' אור בבחי' עלמין כו'. ויובן זה ע"פ המד"ר הנ"ל⁹² שהעיר לפסוק אז ישיר מפסוק נכון כסאך מאז אע"פ שמעולם אתה לא נתיישבה כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה באז, פי' ולא נודעת בעולמך זהו כמ"ש על האבות וארא כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם⁹³, שהגם שנזכר כמ"פ ש' הוי' אצל האבות זהו רק בבחי' ידיעה לבד, אבל לא נודעתי להם בבחי' יעוד וחיבור⁹⁴, כי נודעתי הוא אותיות ונועדתי⁹⁵ כו' כמ"ש במ"א, וכל ענין שעבוד ויציאת מצרים הי' בכדי שיתגלה ש' הוי'⁹⁶ כמ"ש לכן אמור לבנ"י אני הוי'⁹⁷,

הערות

83. פרעה הוא אותיות הערף : ראה לקו"ת להאריז"ל שמות עה"פ (א, ח) ויקם מלך חדש בתחילתו. שער הפסוקים פ' וישב (לט, א) סט"ל. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תרנה. וש"נ.
84. פרעה . . דא"א : ראה פע"ח שער חג המצות שכ"א, פ"ז. מ"ח מסכת סדר ליל פסח פ"ז, מ"א ואילך. סידור סדר הגדה רצד, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' תכ. וש"נ. בהערה שלפנ"ז.
85. עבדים היינו . . בסידור ד"ה עבדים היינו : נוסח ההגדה. סדר הגדה רצג, ג.
86. ונוזלי' מן לבנון : שה"ש ד, טו. ראה לקו"ת האזינו עא, ד.
87. שיפץ העם . . קש לתבן : שמות ה, יב.
88. נרפים . . אתם אומרים . . להוי' : שמות שם, ח [ושם: הם צעקים . . לאלקינו].
89. וידעו מצרים . . בהכבדי בפרעה : בשלח יד, יח (צויין לקמן בפנים רפ"ה).
90. מי הוי' : שמות ה, ב.
91. כנ"ל : פ"ב על יד הערה 48.
92. הנ"ל : פ"ב על יד הערה 38 ואילך.
93. וארא . . ושמי הוי' לא נודעתי להם : וארא ו, ג. ראה גם לעיל מאמר ד"ה הוא אהרן ומשה ובהערה 24.
94. נודעתי . . יעוד וחיבור : ראה גם לקו"ת במדבר א, סע"ב. ב, ד. נשא כא, ג. פינחס עז, סע"א. סידור שחרית לו, ד. אוה"ת וארא ס"ע קמז ואילך. ע' ר. סה"מ תרכ"ח ע' עד. ע' קנא. תרל"ח ע' כה. לקמן מאמר ד"ה וידבר כו' קדושים תהיו פ"א.
95. נודעתי . . ונועדתי : ראה גם לקו"ת במדבר ונשא שם.
96. שעבוד ויציאת מצרים . . שיתגלה ש' הוי' : ראה גם תו"א וארא נו, ד. אוה"ת וארא ע' רמ. מאמרי אדמו"ר הצ"צ הנחות תרט"ו ע' רל-רלא. סה"מ תרכ"ט ע' צד וע' ק.
97. לכן אמור לבנ"י אני הוי' : וארא ו, ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.