נז

נשא¹⁰³, שמתחלה הם נושאים, ואח"כ מנושאים, כך התומ"צ תחלה הם נושאים לשרשן ואח"כ הם מנושאים שנש"י ממשיכים בתומ"צ תוס' וריבוי אור כו'.

ה) ועפ"ז יובן ענין קרי"ס ג"כ שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים, ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם ושניהם אמת, דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא¹⁰⁴, וכל מה שיש ביבשה¹⁰⁵ יש בים ג"כ חוץ כו', רק שההפרש שביניהם שהברואים שבים מובלעים הם במי הים, וא"א להם כלל להיות נפרדים מן הים, אבל הברואים שביבשה הגם שהם ג"כ מקבלים חיות מן היבשה עכ"ז הם נפרדים מן היבשה, ועד"ז יובן למעלה בענין עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' ששרש ההפרש ביניהם הוא כמו ההפרש שבין ברואים שבים לברואים שביבשה כו'. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם נק' בשם ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ¹⁰⁶, והארץ לעולם עומדת¹⁰⁷, עמד וימודד ארץ¹⁰⁸, ויש פי' שקאי על נש"י שמדד שיקבלו את התורה, והיינו לפי שכמו שירדו למטה להתלבש בגוף הם בבחי' יש ודבר נפרד לכן נק' ארץ, וכנ"ל שהברואים שביבשה הם נפרדים.

וענין קרי"ס הוא מה שהים בחי' עלמא דאתכסיא נעשה יבשה בחי' עלמא דאתגליא, ולכן בני ישראל שהלכו ביבשה בתוך הים¹⁰⁹ שנתגלה להם בחי' עלמא דאתכסיא נתעלו ע"י זה עד שזכו לנבואה ואמרו זה אלי כו' כ"א מראה באצבע כו' מחמת הגילוי הנ"ל, כי ענין נבואה הוא גילוי ההעלם וכשנתגלה העלם דבחי' עדאת"כ זכו כולם לגילוי נבואה ע"ד משה נתנבא בזה כו' ולא בבחי' כדמותינו לבד שביד הנביאים אדמה בלבד כו', מפני עוצם הגילוי שהי' ממה שנתגלה בחי' ההעלם דעלמא דאתכסיא בשעת קרי"ס כו'.

ואמנם הנה זה שהים גבוה יותר מנש"י שנק' ארץ, זהו מצד בחי' הנשמה שמלובשת בגוף ונמשכה למטה, אבל שרש הנשמות הם למעלה מהים כי מעלת הים שהוא בחי' עלמא דאתכסיא כנ"ל עכ"ז הנה גם הוא מבחי' עלמין כו', אבל נש"י קדמו לעולם וכנ"ל¹¹⁰ בענין ז"ד שקדמו שמחשבתן ש"י קדמו לכל דבר כו', וגם כי ים ויבשה שניהם נבראו מבחי' דבור, משא"כ נש"י עלו במחשבה