נז
נשא103, שמתחלה הם נושאים, ואח"כ מנושאים, כך התומ"צ תחלה הם נושאים לשרשן ואח"כ הם מנושאים שנש"י ממשיכים בתומ"צ תוס' וריבוי אור כו'.
ה) ועפ"ז יובן ענין קרי"ס ג"כ שפעם משמע שנש"י נתעלו על הים, ופעם משמע שהים נתבטל לפניהם ושניהם אמת, דהנה ים ויבשה הוא בחי' עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגליא104, וכל מה שיש ביבשה105 יש בים ג"כ חוץ כו', רק שההפרש שביניהם שהברואים שבים מובלעים הם במי הים, וא"א להם כלל להיות נפרדים מן הים, אבל הברואים שביבשה הגם שהם ג"כ מקבלים חיות מן היבשה עכ"ז הם נפרדים מן היבשה, ועד"ז יובן למעלה בענין עלמא דאתכסי' ועלמא דאתגלי' ששרש ההפרש ביניהם הוא כמו ההפרש שבין ברואים שבים לברואים שביבשה כו'. והנה נש"י כמו שנמשכו למטה הם נק' בשם ארץ כמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ106, והארץ לעולם עומדת107, עמד וימודד ארץ108, ויש פי' שקאי על נש"י שמדד שיקבלו את התורה, והיינו לפי שכמו שירדו למטה להתלבש בגוף הם בבחי' יש ודבר נפרד לכן נק' ארץ, וכנ"ל שהברואים שביבשה הם נפרדים.
וענין קרי"ס הוא מה שהים בחי' עלמא דאתכסיא נעשה יבשה בחי' עלמא דאתגליא, ולכן בני ישראל שהלכו ביבשה בתוך הים109 שנתגלה להם בחי' עלמא דאתכסיא נתעלו ע"י זה עד שזכו לנבואה ואמרו זה אלי כו' כ"א מראה באצבע כו' מחמת הגילוי הנ"ל, כי ענין נבואה הוא גילוי ההעלם וכשנתגלה העלם דבחי' עדאת"כ זכו כולם לגילוי נבואה ע"ד משה נתנבא בזה כו' ולא בבחי' כדמותינו לבד שביד הנביאים אדמה בלבד כו', מפני עוצם הגילוי שהי' ממה שנתגלה בחי' ההעלם דעלמא דאתכסיא בשעת קרי"ס כו'.
ואמנם הנה זה שהים גבוה יותר מנש"י שנק' ארץ, זהו מצד בחי' הנשמה שמלובשת בגוף ונמשכה למטה, אבל שרש הנשמות הם למעלה מהים כי מעלת הים שהוא בחי' עלמא דאתכסיא כנ"ל עכ"ז הנה גם הוא מבחי' עלמין כו', אבל נש"י קדמו לעולם וכנ"ל110 בענין ז"ד שקדמו שמחשבתן ש"י קדמו לכל דבר כו', וגם כי ים ויבשה שניהם נבראו מבחי' דבור, משא"כ נש"י עלו במחשבה
הערות
- 103. בארון נושאיו נשא : ראה סוטה לה, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' שעג. וש"נ.
- 104. ים ויבשה . . דאתכסי' . . דאתגלי' : ראה (בנוסף להערה 1) לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי רפ"ז. ד"ה הים ראה וינוס על יד הערה 16 ואילך. ד"ה כי תבואו וכו' ושבתה הארץ פ"ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' חצר. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קלח, ג הערה 312. פלח הרמון ויקרא ע' פב. וש"נ.
- 105. וכל מה שיש ביבשה : חולין קכז, א. ראה גם תו"ח שמות ח"א יח, ג הערה 770.
- 106. כי תהיו אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב.
- 107. והארץ לעולם עומדת : קהלת א, ד.
- 108. עמד וימודד ארץ : חבקוק ג, ו. ראה יל"ש שם (רמז תקסג). שמיני יא, ב (רמז תקלה). ילקוט המכירי חבקוק שם. ויק"ר פי"ג, ב [ושם: דור המדבר — אבל ראה מהדורת מרגליות שם]. סה"מ תש"ה ע' 192 [נזכר גם בסה"מ תרפ"ט ע' 258].
- 109. בני ישראל . . הים : בשלח יד, טו.
- 110. וכנ"ל : פ"א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.