תרו

שבהדרך קצרה יהי' בכללות כל האריכות דאל"כ לא יבין התלמיד כלום מזה, וכמו שמדקדקין בגמרא מהמשנה מפני מה נשנית המשנה כך ומוכיחין מזה דין ממש, וא"כ מובן שבמשנה אעפ"י שהוא בקיצור אעפי"כ נכלל בה כל האריכות, וכמו שאמר אילפא מי איכא מידי דלא פשיטנא לי' ממתניתין. וכן יובן למעלה שכללות ריבוי התחלקות הנבראים מרכ"ד עד סוכ"ד כולם נכללים במחשבה הקדומה בכללות.

ויובן זה יותר מבחי' הזמן דכתיב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול שמה שלמטה הוא שס"ה אלפים יום נכלל למעלה בבחי' יום אחד, ולמעלה יותר הוא דכתיב כי ברגע קטן עזבתיך והיינו שכל משך הגלות אשר הוא יותר מח"י מאות שנה נכלל למעלה בבחי' רגע אחד ואעפי"כ הוא בחי' זמן רגע עכ"פ, וא"כ בבחי' א"ס שלמעלה מן הזמן לגמרי שם נכלל כל שית אלפי שנין דהוי עלמא ונ' אלפים יובלות בסקירה אחת ואעפי"כ הוא בבחי' ריבוי פרטי התחלקות כמו שאמרו בר"ה כל באי עולם עוברין לפניך כבני מרון ופי' כבני מרון והיינו כמו מי שמונה צאן שמוליך אותם בשער קצר ומונה אותם אחת אחת כך הוא דן בר"ה כל פרטי הנבראים אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם והמון בריות כו' שאעפי"כ כ"ז הוא בסקירה אחת, אך להשיג זה אי אפשר כי לית מחשבה תפיסא בי' כלל ואפילו מחשבה ויובלא דלא אתפרש לעלמין אינו משיג בעצמות א"ס ב"ה, וכדכתיב כולם בחכמה עשית שגם החכמה נחשבת כעשי' גופני' אצלו ית' וא"א להשיג איך הוא שהחכ' נחשבת גשמיי' אצלו ית', רק זה אנו יכולים להשיג כמו שהעשי' כלא נחשב אצלו ית' כן גם החכ' כלא הוא אצלו ית'.

והנה בדוגמא דדוגמא מעין זה יש להבין בנשמת יוסף ג"כ שהי' יכול להיות אצלו הב' הפכים שיהי' טרוד למטה ואעפי"כ יהי' בשעת מעשה בבחי' דביקות לאלקות, והיינו שיוסף הי' מרכבה לבחי' מחה"ק הנ"ל שכולל בכללות כל פרטי התחלקות שלמטה ואעפי"כ הוא בסקירה אחת. ובזה יובן מה דכתיב ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו שהוא הכיר אותם בטוב כי בהכלל נכלל גם הפרט אבל הם לא הכירוהו כי זהו למעלה מהשגתם שיהי' ב' הפכים כאחד וע"כ חשבו אותו לאיש מצרי.

וע"פ הקבלה שורש יוסף הוא מבחי' מלך השמיני הדר בחי' יסוד דא"ק והוא בחי' שלמעלה מתהו ותיקון וע"כ הוא נק' הדר כידוע שבגוון אחד אין בו הידור כ"כ ויופי ההידור הוא כשכלול מכמה גוונין וע"כ בחי' התהו אין זה