תקצז

בחי' חטא ממש, משא"כ על נשמות דאצי' אין שייך לומר ונפש כי תחטא, כי באצילות לא יגורך רע כתיב, וע"כ דוד כשחטא נסתלקה ממנו שכינה, והיינו כי שכינה הוא גילוי האצי' ובאצילות לא יגורך רע, ע"כ כשחטא נסתלקה ממנו שכינה. ונשמות אלו אף בירידתן למטה לגוף לא נשתנו ממהותן הראשון, כידוע דנשמות אלו אף בירידת הנר"נ שלהם למטה בגוף אינם נפרדים משרשן, והגוף אינו מסתיר עליהם אלא הם במהותן כמו שהיו בשרשן, והגם דאנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי, דהפי' הוא ששרשן מטהירו עילאה וירדו למטה ע"י בי"ע, אעפי"כ נשמות דאצילות לא נשתנו ממהותן כו' רק בדרך מעבר ירדו דרך בי"ע וע"כ אין הגוף מסתיר כלל עליהם והם בבחי' ביטול כמו בשרשן.

ובזה יובן מה שמצינו שהצדיקים משבחים א"ע, כדאיתא בזהר שרשב"י אמר על עצמו אנא סימנא בעלמא, דלכאורה אין זה מדרכי הצדיקים לשבח א"ע, אך לפי שהי' נשמתו גבוה מאוד מבחי' אצילות ואפילו כשירדה למטה לא נשתנה ממהותה ושרשה הראשון ע"כ יכול לשבח א"ע, כי דוקא נשמות דבי"ע שהיש מסתיר אצלם ע"כ הוא יוהרא והתנשאות כשמשבח א"ע, אבל נשמת רשב"י כיון שגם למטה לא נשתנה ממהותה ושרשה והי' כלי לבחי' אלקות ממש א"כ קאי השבח על רוממות אלקות שבקרבו, וכעין מה שמצינו במשה שאמר ונתתי עשב בשדך וידוע דמשנה תורה משה מפי עצמה אמרה וא"כ איך אמר ונתתי כאילו הוא נותן, אך הוא מטעם הנ"ל שהי' גם למטה בבחי' ביטול וכמו שאמר ונחנו מ"ה והי' שכינה מדברת מתוך גרונו שלמטה וע"כ הדבר ה' הוא הדובר בקרבו ונתתי עשב כו'. ועפי"ז יובן מה דאיתא בזהר מאן פני האדון ה' דא רשב"י כיון דשורש נשמתו היתה גבוה מבחי' אצילות ע"כ הי' גם למטה בבחי' ביטול לאלקות כענין ונחנו מ"ה, וכמו שאמר בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו', וכידוע דאור אבא מקנן בעולם האצי' וחכמה הוא בחי' כח מ"ה בחי' ביטול והוא בחי' אלקות ממש, ע"כ שייך לומר מאן פני האדון ה' דא רשב"י.

ובזה יובן ג"כ מה שקראו הקב"ה ליעקב בשם מז' שמות, הוא ג"כ מפני טעם זה כי הי' נשמתו גבוה מאד מבחי' אצילות ע"כ שייך לקרוא אותו בקריאת שם מז' שמות.

אך באמת לכאורה אינו מתורץ עדיין, דהלא כבר אמרנו לעיל דהנשמות אף כמו שהן בשרשן הם מופרדים מהכלים דע"ס שאינו מתיייחד עמהן הארת