תקפח

פיהו שיתגלה לנו טעמי תורה הפנימיות היינו מו"ס יבוא בהתגלות טעם ועונג של הרצון, ועז"נ אז תתענג על הוי' שהתענוג גבוה משם הוי' וכעת הוא בהעלם והסתר מאתנו אבל אז כשיתגלה הטעם והתענוג של מו"ס יהי' התענוג על הוי', וכמו שנת' בדרושים הקודמים שזהו מ"ש לפני הוי' תטהרו, והכלי לזה הגילוי הוא התורה דעכשיו.

ועוד אפ"ל כי הנה יש ב' בחי' בתורה, ולמטה הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, אך באמת הנה יש ב' תורות והוא מ"ש בס' הבהיר דוד הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה, פי' תורה שלמעלה הוא ג"כ המשכות אלא שהמה ע"פ אופן אחר לגמרי, ולא נתגלה אלא להאבות, אברהם ויצחק חפרו בארות, ויעקב הי' עובדא שלו במקלות והוא כענין א' עם תפילין שלנו כמבואר בזהר, ואם אחד מישראל יעשה עתה זאת לא יפעול כלום, וכן חנוך הי' תופר מנעלים ועל כל תפירה כו', או כמו שיעקב ידע האיך להקריב קרבן לעולם התהו, היינו מפני שהמשכתם הי' כמו בתורה שלמעלה, משא"כ תורת משה שהוא מורשה קהלת יעקב הוא איך ומה שימשיך כל אדם, מ"מ הוא הכלי לתורה שלמעלה וערבים עלי ד"ס כו', וזהו ענין תורת הוי' ובתורתו דבחי' תורת הוי' הוא ח"ע שלמעלה גם מכתר היינו מו"ס דרדל"א ששרשה ממל' דא"ס שלמעלה מגולגולתא דא"א שהוא הכתר שהוא בחי' רצון, שהרצון אינו אלא חיצוני' ועכשיו הגילוי מחיצוני' אבל פנימי' א"א להתגלות עכשיו ולע"ל יאיר ויתגלה, ואברהם הי' עבודה שלו תורה שלמעלה לכן נק' ברי' חדשה.

ובזה יובן מ"ש במוסף דר"ה ועשיתם כי הנה בכל ר"ה נמשך חיות חדש על כללות השנה שהרי אין דומה חיות של שנה זו לשנה העברה, כי יש בחי' המחדש בטובו שהוא חידוש הישנות, אבל בר"ה נמשך חיות חדש שהוא ענין התחדשות ממש ולכן בר"ה הדין ומשפט על תומ"צ של שנה העברה כי בר"ה הוא התחדשות כללות נשמות אדה"ר ולכן הכל צריכים לתשובה בר"ה כי התשובה אינה על חטא ועון כ"א כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כי בר"ה הוא התחדשות החיות, והו"ע שינוי מקום למעלה ולכן צ"ל בנפש ג"כ שינוי מקום וזהו ענין ועשיתם שמורה על התחדשות.