תקפז

בחי' דמקום דממכ"ע וסוכ"ע, סוכ"ע נקרא מקום כמ"ש הנה מקום אתי הוא מקומו של עולם, ונקרא בשם מקום דכמו שהמקום נושא וסובל כל יושביו כן א"ס הסוכ"ע שהוא סובב מקיף ומחי' כל העולמות, כי אין הפי' סובב רק שסובב ומקיף, כ"א עיקר החיות הוא ממנו, כי לית אתר פנוי מיני' וכמ"ש את השמים ואת הארץ אני מלא, אלא שהוא מאיר בהעלם, וגדול כוחן של בעלי תשובה שמגיעים לבחי' מקום דסוכ"ע.

והנה כתי' נער הייתי גם זקנתי ואי' בזהר דסליק בשבת לסיבו ובששת ימי החול אהדר כמלקדמין, דהנה שבת הוא אותיות תשב שהוא בחי' תשובה וכמו שיש מדריגות בתשובה כן בשבת יש ב' בחי' שביתה כמ"ש וישבות כו' מכל מלאכתו אשר עשה שהוא השביתה מעשי', וכתי' כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא השביתה דבריאה, ואח"כ בששת ימי החול יורד החיות לבחי' מט"ט ועל ידו נשפע חיות למטה והרי דיו לעבד להיות כרבו. ומזה יתבונן המשכיל ויבוא לבחי' שינוי מקום בנפשו, ועי"ז נעשה שינוי מקום למעלה ג"כ שיוברך ויומשך כבוד עילאה למטה.

והנה להבין מהו ענין עושה אותך ברי' חדשה, צריך להקדים מה דאיתא ברבות בכל המוספים כתי' והקרבתם וכאן בר"ה כתי' ועשיתם כו' כאילו היום נעשיתם לפני ברי' חדשה כו' הה"ד כי כאשר השמים החדשים כו'. ולכאורה מהו השייכות דשמים חדשים לר"ה. אך הענין דהנה גם עכשיו ישנו ברוחניות כל הגילויים עליונים, וכמ"ש והר סיני עשן כולו, עשן ר"ת עולם שנה נפש, עולם הוא בחי' מקום מאיר בו בחי' הנה מקום אתי הוא מקומו של עולם, שנה הוא בחי' זמן עבר הוה ועתיד מאיר בו בחי' אני ה' לא שניתי, וכן בבחי' נפש יש גילויים עליונים, אלא שעכשיו גשמי' העולם וחומריותו מסתיר ומעלים, אך לע"ל כתי' ונגולו כספר השמים, השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה.

אך כל הגילויים עליונים שיהי' לע"ל הוא ע"י קיום התורה, כי הכלי לזה הוא תומ"צ דעכשיו כי המצות נשפלו בגשמיות דוקא ציצית מצמר גשמי תפילין מקלף גשמי שהו"ע עשי' שהוא התחדשות, וכן הענין בתורה כי הנה איתא שיתן לנו תורה חדשה, והכוונה ע"ז כמ"ש רש"י ע"פ ישקני מנשיקות