תקעט

עבודת יעקב הוא לייחד סוכ"ע בממכ"ע היינו שיהי' המשכת סובב בממלא, וכדי שיהי' היחוד צריך להמשיך מבחי' הגבוה משניהם, וזהו ענין שבוקע החשך דישת חשך סתרו שנק' בשם חשך ע"ש שאין בו שום גילוי עדיין, כי סוכ"ע נק' אור מקיף, שנק' בשם אור שהוא גילוי, ובשם מקיף והרי שייך להניקף כי הרי נק' בשם סוכ"ע והרי שייך לעלמין אלא שהוא בבחי' סובב ומקיף עליהם, אבל חשך נקרא מה שאינו יכול להיות בבחי' גילוי, ויעקב בוקע זה החשך ועי"ז נעשה יחוד סובב בממלא, וזהו וארוכתך סוכ"ע שהוא א"א ונק' בשם אריך ע"ש שמאיר ומתגלה למטה, לפי שהוא בחי' גבוה יכול להשפיל למטה מטה, ולכן כתיב וארוכתך לנוכח ע"ש שהוא מאיר בממכ"ע שהוא נק' בשם נוכח, מהרה תצמח למטה בארץ שהוא ממכ"ע כי למעלה הוא הצמיחה יש מאין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא, וכמו"כ יהי' הצמיחה בארץ ג"כ, וארץ היינו בחי' מל' כמ"ש זורע צדקות מצמיח ישועות שע"י הצדקה נעשה זריעה בארץ העליונה צדק מל' קדישא כמו שלמטה אנו רואין שע"י שזורעים גרעין בארץ ונרקב עי"ז נצמח אילן עם פירות כמו"כ ע"י צדקה נעשה זריעה בבחי' צדק מל' קדישא וזהו זורע צדקות ועי"ז נמשך שיהי' ביטול והתכללות מלמטה, ואז יהי' ההתחדשות שיהי' מלמטה למעלה הצמיחה דש"ע נהורין עילאין כי ישועות הוא מלשון וישע אל הבל, וזהו פי' הפסוק אז יבקע כשחר שיעקב בוקע החשך עליון ועי"ז וארוכתך שהוא סוכ"ע מהרה תצמח בארץ שהוא ממכ"ע.

אך זה הפסוק נאמר על לע"ל והאיך יומשך עתה בזמן הגלות. אך זהו הענין שמקדימים לומר קודם התפלה אשרינו מה טוב חלקנו כו' ומה יפה ירושתנו כי האבות מורישים ירושה לבניהם ואין קורין אבות אלא שלשה, וישנם בעבודה ברוחני' בתפלה דכמו שבזמן בהמ"ק נאמר שלש פעמים בשנה יראה כו' את פני הוי' אלקיך, שענין הראי' הוא גילוי אלקות כמארז"ל כדרך שבא ליראות כך בא לראות, וכמ"ש ושאבתם מים בששון שמשם היו שואבין רוח הקודש, ועתה משחרב בהמ"ק תפלה במקום קרבן, שבחי' יראה כו' את פני הוי' אלקיך הוא עתה בתפלה רק שאז הי' השראת השכינה למטה במקום גשמי, לזה הי' אז התחלקות ג' זמנים נגד ג' אבות, ועתה בתפלה שהשראה זו הוא בבחי' הרוחניות הוא בלי התחלקות שבכל תפלה יש בחי' ג' אבות (אלא שהתפלה נחלקה לג' זמנים כי התפלה כלול מג' בחי' אברהם יצחק ויעקב), כי יש פסוקים בתפלה מבחי' אברהם בחי' האהבה, ויש מבחי' יראה, ויש מבחי' יעקב מדת הרחמנות כמ"ש אתה ה' לא תכלא רחמיך כו'.