תקעא

נשתעבדנו בהם עאכו"כ א"ל הקב"ה קבל מהם מיד כוש תריץ ידיו לאלקים, נשאה מלכות ישמעאל ק"ו בעצמה אמרה ומה הללו שאינם אחיהם כך אנו שאחיהם עאכו"כ א"ל הקב"ה לגבריאל גער חית קנה כו' דכתי' יכרסמנה כו'. ופי' הרשב"ם דקאי על עמלק.

והענין דהנה כתי' ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד, מפני החוצפא והגסות שלו וכמ"ש במד"ר שנטל מילתן של ישראל וזרקן כלפי מעלה ואומר בזו חפצת לכן ואחריתו עדי אובד שלא יהי' לו בירור, כדכתי' גיאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמוך כבוד ומתפרש במד"ר (שם) על אדה"ר ואברהם, ויהושע ועמלק, ומשה עם פרעה, יהושע עם עמלק כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק. וזה"ע הסוכה שעשה יהושע (שנת' בדרוש ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס כו') שהו"ע המקיף שהמשיך ע"י מחיית עמלק. ומה שנדרש על אדה"ר, הענין הוא דהנה העולם על מלואו נברא ואילו לא חטא אדה"ר הי' העולם מזוכך באופן אחר ולא היו הד' קליפות מסתירים ומעלימים אלא הי' באופן אחר (כמשי"ת), ואח"כ כשחטא אדה"ר נחסרו וא"ו דברים ואי' במד"ר ועתה פן ישלח ידו אין ועתה אלא לשון תשובה מלמד שפתח לו הקב"ה פתח של תשובה ואמר אי אפשי בתשובתך (ומה שאמר אדה"ר מזמור שיר ליום השבת הוא אחר שעשה קין תשובה ששאל אצל קין מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי, א"ל כך היא כחה של תשובה ולא ידעתי ואמר מזמור שיר ליום השבת), ואם הי' עושה תשובה הי' מתקן חטאו.

והענין דהנה עבודת אדה"ר הי' בג"ע דיצירה ששם הוא עה"ד טו"ר, וחטאו של אדה"ר הי' שלא המתין עד שבת שאילו המתין עד שבת הי' כל פריו קדש הילולים, וכשלא המתין יצא ממנו קין שהביא מנחה מזרע פשתן שמזה נתהווה מקור המקיפים דלעו"ז, דכמו שבקדושה יש ב' בחי' פנימים