תקנד

קורא ושונה כנגדו וא"כ בכל העולם זה קורא ושונה בזמן זה וזה קורא ושונה בזמן זה ולגבי כאו"א הקב"ה קורא ושונה כנגדו וא"כ בכל עת ובכל זמן הקב"ה קורא ושונה, ומה"ע השלש שעות ראשונות שהקב"ה יושב ועוסק בתורה שמשמע שזהו גם אם לא יש מי שעוסק בתורה למטה, ובאמת גם בשלש שעות ראשונות נמצאו כו"כ אנשים שיושבים ועוסקים בתורה אשר צ"ל הקב"ה קורא ושונה כנגדם, וע"כ צ"ל שמדריגות חלוקות הם מה שקורא ושונה כנגדו ומה שיושב ועוסק בתורה.

אך הענין יובן בהקדם מארז"ל בסוטה שנענש דוד על שקרא ד"ת בשם זמירות כמ"ש זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי ונענש ע"ז כמארז"ל דוד זמירות קרית להו הריני מכשילך בדבר שתינוקות של בית רבן יודעי' אותו שנא' ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, והוא הוביל את הארון בעגלה, ולכאו' צ"ל מהו הפגם במה ששבח ד"ת וקראן בשם זמירות, וגם למה נענש בשכחה דוקא.

ג) ולהבין זה צ"ל תחלה מה"ע ששיבח דוד את התורה במה שקראן בשם זמירות, ומה"ע בבית מגורי. והענין הוא כי דוד בעת צרתו שברח מפני שאול ומפני אבשלום בנו כשהי' צר לו מכל צד הי' משתעשע בתורה ואמר זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי פי' שהתבונן את עצמו שקיום וחיות כל העולמות אפי' עולמות עליונים תלוים בדקדוק א' מד"ת, עד"מ הקרבן הנה הקרבן כשהוא כדבעי נודע כי רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס וע"י עליית הקרבן נעשה עליית כל העולמות מסוף כל דרגין עד ריש כל דרגין, אמנם הנה כ"ז הוא כשהקרבן הוא כדבעי למהוי אבל אם חשב הכהן מחשבת חוץ אזי הקרבן פסול ולא נעשה ע"י הקרבן ההוא שום עלייה כלל וכלל. וכן בענין המשכת אלקות עד"מ ע"י מצות תפילין שע"י התפילין נמשך המשכת מוחין לז"א וזהו באצי' ועי"ז נמשך תוס' וריבוי אור בבי"ע מרכ"ד עד סוף כ"ד נמשך בכל העולמות הארת אוא"ס מבחי' המוחין שניתוספו בז"א דאצי' שהרי המדות עליונות הם הם מקור כל התהוות דבי"ע ע"י בחי' המל'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.