תקנ

הקב"ה שהוא אלף שנה והי' חי תתק"ל שנה ואעפ"כ נק' מיתה מפני כי החיים אינן חיים נצחיים הגם שזהו זמן ארוך. אבל פי' נתתי לפניך את החיים היינו בחי' חיי נצחי ע"ד משארז"ל בעוה"ז בעשי' לכן נקנסה מיתה, ולע"ל בנתינה יהי' חי חיי נצחי כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם היינו חיי נצחי. וזהו מ"ש ובחרת בחיים שהכתוב מייעץ ומזהיר לבחור בחיים כי לפניו ב' דרכים מחמת הנפש והגוף לכן כתי' ובחרת בחיים בחיי הנצחי.

וזהו מ"ש והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים, וצ"ל מ"ש כזהר הרקיע וככוכבים דוקא והיינו כנ"ל שהברואים אלו אינם נפסדים שזהו מ"ש איש לא נעדר שקאי על הכוכבים שאינם נעדרים כלל דהיינו שאינם נפסדים כו', וזהו והמשכילים שבוחרי' בחיים חיי נצחי יזהירו כזהר הרקיע וככוכבים שאינם נפסדים כו' כנ"ל.

ועל ידי זה יהי' ואד יעלה מן הארץ להיות בבחי' תשובה תמיד ולא יחפוץ כ"א לדבקה בו ית', ועי"ז יהי' אח"כ השפעת הגשם כמו בגשמיות שע"י האד העולה מן הארץ מתהוים העננים ויורד גשם כמ"ש ואד יעלה מן הארץ והשקה את פני האדמה כן ע"י שיעלה אד זה דתשובה ירד הגשם, וענין הגשם הוא כי הנה כתי' יהי רקיע ויהי מבדיל כו' שההבדלה היא בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע שיש מים עליונים ומים תחתונים, מים עליונים הם המקורי' להשפעת תענוגי' רוחני' שזהו מ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן הם בחי' ג"ן סדרים דאורייתא, ומים תחתונים הם מקור השפעות תענוגים גשמיי', והנה ארז"ל בפדר"א בזמן שישראל עושי' רצונו של מקום הארץ שותה ממים עליונים, והיינו שבזמן שעושי' רצוש"מ אז הוא בחי' ואד יעלה מן הארץ כנ"ל ועי"ז נמשך בחי' הגשם מבחי' מים עליונים דהיינו שע"י האד הנ"ל נמשך ממים עליונים בחי' תענוגי' רוחני' וממילא נמשך גם השפעת הגשמי', וזהו שאנו מבקשים משיב הרוח ומוריד הגשם שבמקשים שיומשך מבחי' מים שמעל לרקיע.

ובזה יובן ג"כ המדרש שא"ל ריב"ז על מה ששאל לו הגוי אנו יש לנו מועדים ואתם יש לכם מועדי', הנה המועדי' בודאי אינם שוים שהמועדים פסח עצרת סוכות הם מועדים לשמחה ושלהם הוא בהיפוך כו'. איזה יום שכולם שמחים כו' לזה השיב לו ריב"ז זה יום ירידת הגשמים שבגשם כולם שמחים, אך באמת בזה ג"כ אינם שוים כי הם שמחי' בגשם מפני