תקמז
הללו את הוי'
בס"ד. (שמע"צ, רל"ד).
הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו, וצריך להבין מאחר שגבר עלינו דוקא חסדו א"כ למה הללו את ה' כל גוים. וארז"ל במדרש תילים במקומו שאל פילוסוף אחד את ר' יהושע בן חנני' איזה יום שכל העולם שוין והאומות משתחוים להקב"ה, א"ל יום אחד הכל שמחין אימתי כיון שהגשמים עומדין להן הכל מצירין, וכיון שיורדים הכל שמחין ומקלסין להקב"ה שנא' כל גוים אשר עשית יבואו ואימתי כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה ואין נפלאות אלא הגשמים, עושה נפלאות עד אין חקר הנותן מטר ע"פ ארץ לכך הללו את ה' כל גוים.
ובמד"ר פ' תבא איתא בסגנון אחר וז"ל מעשה בגוי אחד ששאל את ריב"ז א"ל אנו יש לנו מועדות ואתם יש לכם מועדות, אנו יש לנו קלאנדא סטרנוליא וקרטיסים ואתם יש לכם פסח עצרת וסוכות איזה יום שאנו ואתם שמחי' א"ל ריב"ז זה יום ירידת הגשמים מנין שנא' לבשו כרים הצאן ועמקי' יעטפו בר יתרועעו אף ישירו מה כתיב אחריו מזמור הריעו לאלקים כל הארץ. ולכאו' צ"ל מהו חכמת ריב"ז שהשיב לו שביום הגשמים כולם שמחים. וגם צ"ל הלא אנו מזכירי' הגשמי' בשמע"צ שזהו מה שמתחילין בשמע"צ לומר משיב הרוח ומוריד הגשם ובשמע"צ נא' עצרת תהי' לכם שמשמע דהיינו שהגשם שייך לכם דוקא וא"כ איך אמר שכולם שמחי'. וגם צ"ל מה הי' המס"נ של יעקב על הברכות שבירכו יצחק שהם מטל השמים ומשמני הארץ הלא
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.