תקמ

ויובן בהקדם ענין הנסכים מהו הנה ארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, והענין דבד"כ נסכים הם בחי' המשכה למטה והם היו מג' מינים שמן ויין וסולת שרומזים לג' בחי' חב"ד, שמן בחי' חכ', ויין הוא בחי' בינה כנודע, וסולת הוא בחי' דעת וכמשארז"ל אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן כו', ולכן הקורא ק"ש כו' כאילו כו'. דהנה העולה היא בחי' העלאה מלמטלמ"ע (שהיא כולה כליל) ועי"ז נמשך בחי' מנחה שהיא בחי' המשכה כנודע וע' בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה בענין מ"ן ח' ה', וזבח הוא קרבן שהוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע ועי"ז נמשך נסכים שהם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, ולכן דימה הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו הקריב עולה בלא מנחה, כי ק"ש הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע שז"ע ואהבת כו' בכל מאדך בבחי' רצוא ליכלל וליבטל באהבת עולם ואהבה רבה, ועי"ז נמשך ההמשכה ע"י התפילין, והקורא ק"ש בלא תפילין הוא דומה ממש למקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים כו'. היוצא מזה שנסכים הם בחי' המשכה מלמעלמ"ט, אכן באופן ושרש המשכתם יש שני בחי' הא' הוא בחי' ניסוך היין והב' הוא בחי' ניסוך המים.

ולהבין שרש ההפרש שביניהם, דהנה ביין כתי' החדלתי את תירושי המשמח אלקי' ואנשים (בשופטים ט') וארז"ל אם אנשים משמח אלקי' במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין, וא"כ צ"ל שזה שאומרים שירה על היין עי"ז הוא משמח את שם אלקי' וצ"ל ענין ופי' שמשמח שם אלקי'.

והענין הוא דהנה בריאת העולמות הוא מבחי' מדות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה שעולמות הם מבחי' חסד ועד"ז מכל המדות (רק שאפ"ל שמפני שהחסד הוא יומא דאזיל עם כולהו יומין לכן כתי' חסד יבנה,

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.