תקלג

ולפיכך נשברו לוחות הראשונות מחמת חטא העגל כו' משום דגבי בחי' החכ' יש בחי' דין והוא שאינו יכול לסבול את המנגד שהוא היפך לחכ' זו (וכמו חכם גדול שכאשר נתאמת אצלו האמת עפ"י החכ' אינו יכול לסבול ההיפך ביותר כו' כמ"ש במ"א) והוא כמו יריע אף יצריח על אויביו יתגבר כו', אך כאשר נמשך תוס' חדשה מאין האמיתי אז נמתקי' כל הדיני' כו', וזהו ויחלום שהמשיך תוס' חדשה מאין האמיתי כו' כנ"ל, וזהו ע"י התשובה דוקא שנהפך מחולם להיות מוחל ביו"כ שמתגלה בחי' אין האמיתי עד שהזדונות נעשו כזכיות כו'. וזהו ואתם תהיו ל"י ממלכת כהנים כו' דזהו בשבועות שהוא קבלת התורה מח"ע כו' ויש שם מקור מציאות לדין כו' שעפ"י משפט התורה, ולפיכך נשברו הלוחות וביו"כ נאמר שובו אל"י שהאל"ף ממתיק הדינים דל"י הנ"ל משום דהאל"ף מורה על בחי' האין האמיתי ועי"ז נמתקי' כל הדיני' כו', וזהו תבא האם ותקנח כו' א"ם הוא אל"ף שממתיק את המ"ם הנ"ל כו'.

אך הנה יש עוד חילוק בין מחילה לסליחה וכפרה דהנה כתיב וזרקתי עליכם מים טהורים ואיתא בזהר שהוא כמאן דאסתכי בימא רבא כו', ופי' הענין שמי שרוחץ בימא רבא אם יש עליו איזה לכלוך המים שוטפים אותו, והוא מחמת ריבוי המים מאד שיבוטל שם ברוב אבל ישנו במציאותו אלא שאינו ניכר מחמת ריבוי המים ששטפוהו כו', וזהו ענין מחילה שנמחל העון היינו שאינו עושה רושם אבל לא שנתקבל לרצון כו', אבל פי' סליחה וכפרה הוא קבלת הרצון שהוא מ"ש ונרצה עונם כו' דהנה כפרה הוא ל' קינוח שנתקנח עד שלא נשאר כלום כו', אלא אדרבה הזדונות כזכיות ממש יחשב כו'. וזהו מ"ש כי ביום הזה יכפר עליכם סתם ולא הזכיר שם הוי' כי כפרה הוא למעלה משם הוי' דקאי על בחי' אין האמיתי, אבל לפני הוי' תטהרו ל' טהרה מטומאה לבד כו'.

וזהו אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני שבתיבת למעני יש ג"כ הלמ"ד והיו"ד אלא שנעשה לנועם ממש, וזהו אנכי מי שאנכי דקאי על בחי'