תקכו

בורא ניב שפתיים

בס"ד, ישעי' סי' נ"ז י"ט.

[tochen_begin]סלח כו' כי חטאנו כו' תשובה רפואה גרגיר א' ולא כאכו"ש[tochen_end]

בורא ניב שפתיים שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו. וארז"ל ספ"ה דברכות דל"ד סע"ב לרחוק ברישא והדר לקרוב מפני כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד, ולכאו' יפלא למה יגדל מעלת הבעל תשובה עד שצדיק גמור שלא חטא מימיו לא יוכל לעמוד שם, וכי בשביל שהוא זכה הפסיד, ויציבא בארעא וגיורא כו'.

אך הענין יובן במה שאנו אומרי' בשמ"ע סלח לנו אבינו כי חטאנו דלכאו' תיבת כי אין לו שחר כלל, דמשמע שזהו נתינת טעם למה יסלח לנו מפני כי חטאנו, וזה פלאי דהול"ל על אשר חטאנו שאז הי' מובן הבקשה שמבקשים שיסלח לנו על אשר חטאנו, אך הענין דזה קאי על ברכה הקודמת שמבקשים והחזירנו בתשובה שלימה לפניך ואזי סלח לנו למה כי חטאנו, פי' שענין הסליחה ומחילה הו"ע החזרת הרצון שע"י החטא ועון נסתלק הרצון, כי המצות הם רצונו ית' וכשפוגם באיזה מצוה אזי מסלק הרצון ממנו וזהו הנק' תערומות שהגם שאינו עושה לו שום דבר כלל רק שמתרעם עליו, שענין התערומות הוא הסתלקות הרצון, וכשמוחל לו ענין המחילה הוא החזרת

הרצון, ואמנם כשחוזר ונרצה לו הנה רצון זה אינו רצון הקודם שהי' תחלה כי מאחר שנסתלק ע"י תערומתו למה יחזור עתה, אלא שנמשך רצון חדש ממקור כל הרצונות הוא הנק' רעוא דכל רעוין שממנו נמשך רצון חדש, ומובן

שענין החזרת הרצון זה הוא יותר נעלה מהרצון שנסתלק. וזהו שאנו

מבקשים סלח לנו פי' גלה לנו רצונך, בחי' רצון חדש מבחי' רעוא דכל רעוין שהוא בחי' רצון העליון כי אית רצון ואית רצון, ואנו מבקשי' שיומשך

רצון העליון ממקור הרצונות בחי' רעוא דכל רעוין כו', וכ"כ למה מפני כי