תקכד

התשובה בשמים כ"א שהתשובה מגיע לבחי' השמימה (בחי' כתר) אך אינו באופן שנצרך לעלות לבחי' השמימה ולקחת אותה כ"א האדם למטה יכול לבוא לבחי' זו, וזהו פי' הפסוק לא בשמים היא באופן שנצרך לעלות ולקחת אותה כ"א שכל אדם למטה יכול לבוא לבחי' זו כי האדם יש בו עשר בחי' ושורשן הם מעשר פרצופין ויש בו גם מבחי' פרצופי ע"י וא"א לכן בכח האדם למטה להגיע לבחי' זו כו'.

ד) ומעתה יובן מה שע"י זכות המילה הי' נכנס הכה"ג לקדה"ק, דהנה כתי' והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קוה"ק שיש בחי' פרסא המפסיק בין קדש ובין קדש הקדשים, והוא ע"ד מ"ש יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים ואיתא בספרא דצניעותא פ"ה שהוא הפרסא שבין עתיקא לז"א וזהו מבטן מי יצא הקרח, והנה כתי' אח"כ ויעש אלקים את הרקיע ויבדל שנא' עוד הבדלה והיינו שהבדלה זו היא בין אצי' לבי"ע, והנה מבחי' הבדלה זו הוא מקור לכל ההבדלות עד שבחי' ערלה החופה על הברית היא פרסא עבה וגסה והיא בחי' גקה"ט, והנה ע"י העברת הערלה למטה עי"ז נעשה למעלה העברת הפרסא שבין עתיקא לז"א כי פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לך כפתחו של אולם שע"י העברת פרסא גסה שעושין למטה עי"ז נעשה למעלה העברת פרסא דקה, וזהו שנכנס הכה"ג לקה"ק בזכות המילה.

ועדיין צ"ל בענין התשובה שע"י התשובה מתמלא הפגמי' הלא ענין התשובה שמוחלין לו עוונותיו והתינח אם פגם במצות ל"ת, אבל אם פגם במ"ע שלא המשיך האור שהי' נמשך ע"י עשיית המצוה והנה מבחי' המצות נעשי' לבושי' לנפש וכאשר חסר יומא חדא חסר לבושא חדא וע"י מה נמשך בחי' הלבושים להנפש שהי' נעשי' ע"י עשיית המצות. אך הענין יובן בהקדם ענין לבושי הכה"ג שהיו שמונה לבושי', כי הנה כתי' חצבה עמודיה שבעה שקאי על התורה שהיא בחי' שבעה בחי' תושב"כ וששה סדרי משנה וז"ע ז' קני המנורה קנה האמצעי הוא בחי' תושב"כ וששה קנים הוא בחי' ששה סדרי משנה כו', אבל בחי' לבושי הכה"ג הם שמונה והוא למעלה מבחי' שבעה כי שבעה הוא בחי' ז' מדות אבל שמונה הוא בחי' בינה אשר התגלות עתיק הוא בבינה, והוא בחי' שבת שבתון כי ז' הוא בחי' שבת ושמונה הוא בחי' שבת שבתון, והנה באיזה זכות זכה הכה"ג לשמונה בגדי' בזכות מילה שניתנה לשמונה והיינו שע"י התשו' מגיע לבחי' בינה אשר שם התגלות עתיק ולכן נמשך משם לבושי' אחרים ולכן אף שע"י שלא קיים המ"ע חסרי' הלבושי' אך