תקכא

וע"י העדר עשיית המצוה עי"ז פוגם בשם אלקים שאינו נעשה יחוד ה' ואלקי' (אבל בשם הוי' אינו מגיע הפגם כ"כ וזהו שחת לא לו). ובזה יובן שארז"ל כהנים ששמשו בבית חוניו הרי הם כבעלי מומין והיינו מפני כי חוניו בנה בהמ"ק לשם שמים רק שלא הי' בירושלים והנה ירושלי' הוא עיר אלקינו בחי' שם אלקי' וגדול ה' בעיר אלקינו שע"י הקרבנות נעשה יחוד הוי' ואלקי' אבל כשעשה בהמ"ק חוץ לירושלים פגם בשם אלקי' שלא נמשך יחוד ה' ואלקי', לכן הכהנים הם כבעלי מומין. וגם פי' תמים הוא שיהי' תוכו כברו, וגם פי' תמים הוא מל' תמימות והיינו שיהי' תוכו כברו דהיינו שלא יעשה המצוה בדרך מצות אנשים מלומדה כ"א שיעשה המצוה ביגיעה ועמל ויהי' התוכו כברו וזהו תמים תהי' ועי"ז עושה למעלה ג"כ תוכו כברו פי' שיהי' יחוד ה' ואלקי' כי אלקי' הוא בחי' ברו כו' וכדי שיהי' תוכו כברו דהיינו שיאיר בחי' שם הוי' בשם אלקים זהו ע"י שהאדם עושה עצמו תוכו כברו וזהו תמים תהי' עם ה' אלקיך כו'.

ג) והנה כ"ז הוא כאשר האדם מקיים תומ"צ כדבעי, אבל אם פגם באיזה מצוה הן במ"ע או במל"ת כי ידע אינש בנפשו הפגם שעשה אז אינו מועיל לו בחי' מצות ה' כ"א בחי' תשובה, וגדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, כי כמו למשל כאשר יכאב איזה אבר באדם הנה לא ירפא הכאב מן האבר ההוא ע"י אכילה ושתי' כ"א כאשר יעשה איזה תרופה ורפואה דוקא אשר ע"י תוקף הסמים מתרפא הכאב ונמשך חיות חדש מן הנפש לאבר ההוא, וככה בענין מצות ה' שכאשר פגם האדם באיזה מצוה צריך לעשות רפואה לזה והוא ענין התשובה שע"י התשובה נמשך חיות חדש.

והענין הוא דהנה כתי' מי ירפא לך ופי' מי ירפא לך שבחי' מי הוא ירפא

לך וכמו מ"ש מי יתן טהור מטמא שע"י בחי' מי נעשה מטמא טהור וכמו מ"ש אד' מי יעמוד. וביאור הענין דהנה כתי' מי ברא אלה ויש בזה ב' פירושים הא' שבחי' מי ברא אלה פי' אלה הוא ו"ק דז"א ובריאת בחי' ז"א הוא מבחי' מי בחי' בינה אשר התגלות עתיק בבינה, דבחי' ז"א נק' בחי' בריאה יש מאין נגד בחי' הבינה אשר בה התגלות ע"ק כו', וכמו שמצינו שגם בחי' החכ' נק' בריאה יש מאין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא שהוא הוא בחי' בריאה יש מאין וכמ"ש בלק"ת בד"ה תקעו השני, ובד"ה את שבתותי תשמורו בענין בורא קדושים. והב' הוא מי ברא אלה ברא הוא ל' בריאות כמו שבע שיבלים הבריאות שהוא ל' חוזק (בל"א גיזונטקייט). והענין הוא דהנה כתי' אלה תולדות