תקכ

נשמתין, אבל ע"י ירידתה בגוף ונה"ב הנה היא באה לאשתאבא בגופא דמלכא והוא ע"י המצות כי המצות הם מצות ה' פי' כי רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברי' דמלכא, וע"י קיום המצוה מתעלה הנפש לאשתאבא בגופא דמלכא פי' מלכא הוא ז"א וע"י המצות שהם רמ"ח אברין דז"א מתעלה כו' כמו ע"י מצות גמ"ח מתעלה לבחי' חסד דז"א וע"י איזהו גבור הכובש את יצרו מתעלה לבחי' גבורה דז"א וע"י תלמוד תורה מתעלה לבחי' תפארת דז"א. וזהו כל הנק' בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, בראתיו הוא בחי' עולם הבריאה בחי' בריאה יש מאין ומשם הוא בחי' הנשמה וכמ"ש יוצר אור ובורא חשך שעולם הבריאה נק' בשם חשך שהוא בחי' מח' שהמח' היא בהעלם כו', והעלי' הוא בבחי' כל הנק' בשמי שהוא עולם האצי' שהיא עלי' גבוה מאד, וע' בד"ה אד' שפתי תפתח (תריזיי"ן) בענין ההפרש שבין לבושין מחדו"מ ובין הגוף שהוא ג"כ לבוש להנפש אך עכ"ז הוא מתאחד עם הנפש שזהו ההפרש שבין אצי' לג' עולמות בי"ע, והעלי' שע"י המצות הוא לאשתאבא בגופא דמלכא היינו גם בבחי' האור שמאיר בכלים דז"א שנק' גופין כו'.

והנה אף שהעלי' ע"י מצות ה' היא מדרגה גבוה מאד שהיא עלי' לאשתאבא בגופא הוא בחי' שם הוי', אך הנה כתי' אני ה' הוא שמי שגם שם הוי' הוא בחי' שם, ולכן כדי שיהי' מאתו ית' בחי' שם הוי' זהו ע"י יו"ד צמצום, וזהו כמ"ש אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ פי' כדי שיהי' מבחי' אנכי בחי' שם הוי' זהו ע"י צמצום יו"ד צמצום כו' אלקיך שהוא ע"י אלקות שלך כי האדם הוא ממשיך בחי' שם הוי' וגם פי' אלקיך שהוא הנותן כח להאדם לצאת מאמ"צ הם העולמות המגבילי' ומסתירים על אור ה' וקדושתו, וזהו שע"י מצות ה' בא לאשתאבא בגופא דמלכא.

וזהו תמים תהי' עם ה' אלקיך פי' תמים ל' התחברות שהוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא, והיינו כי אם פגם באיזה מצוה הוא בחי' מום והנה כתי' שחת לו לא בניו מומם והיינו כי למעלה אינו מגיע הפגם כ"א בניו מומם כו' ובספרי איתא מום בגימ' אלקים והיינו שהפגם מגיע בשם אלקי' כי ע"י המצוה הי' נעשה יחוד ה' ואלקי' כנ"ל שע"י המצות הוא בחי' לאשתאבא בגופא דמלכא. ועי"ז נעשה יחוד ה' ואלקי' שהוא בחי' המשכת שם הוי' בשם אלקים