תקיד

ונעלם, והיינו בחי' הא' מתיבת ראשית השנה דכתי' ארץ אשר הוי' אלקיך דורש אותה מראשית השנה, כתי' מרשית חסר א' להיות כי הא' מכוסה שז"ע כס א', וע"ז הוא הדין והמשפט בר"ה כי בכל ער"ה לעת ערב מסתלק החיות משנה העברה והעבודה היא להמשיך בר"ה ע"י התקיעות והברכות שפע חיות אור חדש, והדין והמשפט הוא על בחי' ההעלאת מ"ן מתומ"צ משנה העברה, ומקשי' ע"ז מאחר שבכל ער"ה לעת ערב מסתלק חיות שנה העברה וההמשכה חדשה נמשכת ע"י התקיעות והברכות שזהו ביום ר"ה, ומאין נמשך חיות וקיום העולמות מן ער"ה עד יום ר"ה שעת התקיעות, והתירוץ ע"ז כי בכ"ד יש פנימיות וחיצוניות וכמו שאנו רואים שבבחי' כח המעשה יש פנימיות וחיצוני', שכח הזריקה שבכח המעשה לבחי' חיצוניות כח המעשה יחשב, והראי' לזה שהרי גם בבע"ח יש ג"כ כח הזריקה שע"י דריסתה ברגל מנתזין צרורות מתחת רגלי' כמארז"ל במשנה א' פ"ב דב"ק שזהו מתולדת הרגל, וא"כ כח מעשה זה באדם המדבר לבחי' חיצוניות יחשב, אבל כח המעשה שבבחי' הכתיבה והציור ה"ה בחי' פנימיות יותר שהרי מלובש השכלה במעשה זו איך