תקה

עמו עושה שלום במרומיו בין כלי החסד וכלי הגבורה להיות כאו"א מקבל הפוכו כו' וכמשל שני שרים שהם מנגדי' זל"ז בתכלית שכאשר בא המלך מחמת גודל פחדם ואימת המלך שנופל עליהם הם בטלים לגמרי כאלו לא היו מנגדי' זל"ז כלל, הנה מזה עצמו יובן שגם בעת החליפין שמתחלף אור החסד להאיר בכלי הגבורה אם שכלי הגבורה מתבטל להיות כלי לאור החסד שזהו היפוכה ממש שכלי הגבורה היא להיות בבחי' תגבורת ההעלאה ולצמצם השפעתה למטה, ואור החסד הוא היפוכה להיות בבחי' השפעה למטה, מ"מ אין זה ביטול לגמרי מכל וכל שהרי גם בעת החליפין ה"ה נק' כלי הגבורה וכלי החסד נמצא שיש להם כח הראשון רק שמפני עוצם הגילוי הם מקבלי' היפוכם שזהו מחמת שכלים דאצי' הם רך כקנה לסבול מנגדו אבל אין זה ביטול לגמרי מכל וכל, ונמצא יצא לנו מזה שגם כשנמשך תוס' אור עד שגם אחליפו דוכתייהו מ"מ ה"ה במציאותם כמו שהם ואינם מתבטלי' ולא כמו המלאכים דבי"ע שכאשר נמשך להם יתר מחוק הקצוב נתבטלו לגמרי כו'. אך הענין הוא שזהו מפני כי הכלים דאצי' הם ג"כ אלקות כמו האור רק שזהו הכח שיש בא"ס על בחי' הגבול וכמ"ש העה"ק שאם אתה אומר שאוא"ס הוא כח הבבע"ג ואין לו כח בגבול אתה מחסר שלימותו והגבול הנמצא ממנו תחלה הם כלי המדות דאצי' ולכן איהו וגרמוהי שהם הכלים חד בהון, וזהו שכאשר נמשך תוס' גילוי אוא"ס הם מתכללים ואינם מתבטלים כ"א ע"ד אחליפו דוכתייהו דאור החסד בכלי הגבורה ואור הגבורה בכלי החסד, משא"כ בבי"ע שהם נבראים יש מאין לא ימצא בהם אופן ההתכללות עד"ז כלל כ"א שכאשר נמשך בהם יתר מחוק הקצוב מתבטלים לגמרי מכל וכל כו'.

ועוי"ל ע"פ מה שנת' בד"ה מי כמוכה באלים, שבריאה יש מאין א"א להיות כ"א בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא היינו דבר המהוה מדבר המתהוה, שאל"כ א"א להיות מציאות התהוות היש כ"א שהאין המהוה אותו מוסתר ממנו, ואינו ע"ד עו"ע או משפיע ומקבל כמשנ"ת שם באורך, ולכן בבי"ע שהם נבראים כאשר הושיט אצבעו הקטנה פי' שנתגלה האין המהוה היש דמלאכי' דבי"ע יתר מחוק הקצוב היינו כפי סדר הבריאה, נתבטלו ממציאותם לגמרי ונכללו בבחי' האין, וע"ד כמו אם הי' מתגלה על הארי' עד"מ שורשו ומקורו ברוחניות הי' הארי' שלמטה מתבטל לגמרי, ולכן כל מה שנברא בשי"ב אינם מציאות אמיתי כמשנ"ת שם באריכות, אבל אצי' הוא גילוי ההעלם מאלקות, שזהו אצי' בעצם היינו מה שנתגלה מבחי' ההעלם, ולכן ע"י תוס' אור