תקד

נתבטלו לגמרי כו', אבל בחי' האצי' שם מתייחד אוא"ס ב"ה בהם ביחוד גמור עד שגם איהו וגרמוהי ג"כ חד בהון כו'.

ב) וביאור הענין יובן בענין ההפרש שבין אצי' לבי"ע, במה שנת"ל בדרז"ל הושיט כו' ושרפם שכאשר נמשך במלאכי' דבי"ע הגילוי יתר מחוק הקצוב נתבטלו ממציאותם, והיינו להיות בבחי' גבול ומדה שמלאך בשליש העולם עומד, ולכאו' יפלא מדוע גם בכלים דאצי' שהם ג"כ בחי' גבול למה לא יתבטלו גם הם כאשר נמשך תוס' וריבוי אור מא"ס המאציל ע"י העבודה דתומ"צ וכנודע שע"י העבודה בתומ"צ נמשך להוסיף אור באצי' ותוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, ולמה לא יתבטלו מחמת זה ממהותם כענין מה שהמלאכים דבי"ע מתבטלים ונכללי' באין ע"י הגילוי שהוא יתר מחוק הקצוב להם.

אך הענין הוא דהנה בכתהאריז"ל מקשה בענין הצמצום שסילק אורו הגדול על הצד ולא נשאר כ"א רשימה ומהרשימה הוא שורש הכלים ואח"כ נמשך הקו שממנו שורש האורות, ולכאו' מאחר שאח"כ נמשך הקו ומאיר הארת אוא"ס ולמה הי' צ"ל הצמצום תחלה שסילק האור עד שלא נשאר רק רשימה הלא גם כשנמשך הקו מתקיימים הכלים ג"כ, ותירץ מאחר שכבר נתהוו הכלים ע"י הרשימה הנה אח"כ הגם שנמשך האור ע"י הקו מ"מ אינם מתבטלים עי"ז, ועד"ז יובן ג"כ בענין התוס' אור שממשיכי' ע"י קיום התומ"צ שהגם שתוס' של הקב"ה מרובה על העיקר מ"מ מאחר שכבר נתהוו אינם מתבטלי'.

והגם דאיתא בזהר בענין אחליפו דוכתייהו אור החסד בכלי הגבורה שמחמת עוצם הגילוי שמתגלה עליהם מתבטלים ממציאותם וכלי הגבורה מקבל אור החסד וכלי החסד מקבל אור הגבורה, וכענין דכתי' המשל ופחד