תקג

התפשטות הענפים מהאילן שהעיקר הוא האילן והענפי' המתפשטי' אנה ואנה הוא רק כח ההתפשטות מן עצם האילן.

ועד"ז יובן למעלה ענין עולם האצי' הגם שבכלל נק' אצי' בשם אלקות לגבי הנבראי' דבי"ע שנבראו מאין ליש ממש, מ"מ גם בחי' אצי' הוא רק גילוי ההעלם מאור א"ס ב"ה, וכמו גילוי כחות הנפש בראי' ושמיעה או חו"ב כשהנפש מתלבשת להחיות הגוף הגם כי עצם הנפש היא למעלה ממהות חו"ב ורק כחותי' שהם הארות ממנה מתפשטי' בגוף להחיותו ע"י התלבשותה בכלי הגוף, ועד"ז יובן ענין ספי' דאצי' שנק' בשם גופין, או תיקונים (ע' בת"א בד"ה פתח אליהו, ובמ"א בד"ה אוא"ס למעלה עד אין קץ ובהביאור המתחיל אלי' הוי שכיח במתיבתא דרבי), ואינו נק' בחי' האצי' בשם אלקות ל' אלקה כמו שנק' הבורא ית' כ"א נק' אלקות לפי שאינה כמו בי"ע נבראי' נפרדים כ"א אלקות בל"א געטליך, היינו התפשטות כח הארת אוא"ס ב"ה, לא ע"ד בריאה יש מאין כ"א ע"ד גילוי ההעלם מאוא"ס ב"ה, אבל לגבי' ית' אין ערוך לך כתי' שכולם בחכ' עשית, שבחי' חכ' דאצי' נחשבת לגבי א"ס ב"ה כעשי' גופנית ויותר מזה כו', וע' בת"א בפ' וירא במאמר פתח אלי' השייך לפ' ארדה נא כו' שהתהוות אצי' הוא ע"י צמצום ומקום פנוי משא"כ בי"ע מאצי' הם רק ע"י פרסא כו' וכענין המשל כו', ומ"מ ג' עולמות בי"ע הם נבראי' בע"ג משא"כ בחי' האצי' שם איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי הם הכלים ג"כ חד בהון, שמתייחד בהם בחי' הארת אלקותו ית' להיות חד ממש, וכיחוד הנשמה עם הגוף שאז נק' בשם אדם כו', כמ"ש מזה במ"א באורך, אבל בי"ע הם נפרדי' בע"ג, והגם שגם בבי"ע יש בחי' הביטול וכענין מ"ש וכל צבא השמים לך משתחוים מ"מ הרי ארז"ל הושיט הקב"ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן פי' שכאשר נמשך להם המשכת אוא"ס ב"ה יתר מהחוק הקצוב להם אזי נתבטל היש שלהם לגמרי ונתבטלו ממהותן לגמרי ונכללו באין, וזהו ענין ושרפן שנכללו בבחי' האין לגמרי והיינו להיותן בע"ג ומדה א"א להם לקבל יתר מכפי חוק הקצוב להם וכאשר נמשך להם תוס' הארה שז"ע הושיט אצבעו היינו הגילוי יתר מחוק הקצוב