תקב

ובמצ"צ הוסיף לבאר שהה"א תמורת האל"ף. הנה ארז"ל בר"ה דל"ד ע"ב אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות כו' כדי שתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר, וכ"ה בפ"ק דט"ז ע"א, וצ"ל הלא כתיב ה' ימלוך לעולם ועד וכתי' ומלכותו בכל משלה ומהו ענין המלוכה שממשיכין בר"ה ע"י אמירת פסוקי מלכיות ותקיעת שופר, וגם מה שייך שע"י השופר ממשיכי' להיות בחי' מלוכה כו' דהתינח ע"י פסוקי מלכיות מביאים ראי' מן התורה שצ"ל בחי' מלוכה אבל שופר מה ענינו שיומשך ע"י השופר בחי' מלוכה.

דהנה כתי' מלכותך מלכות כל עולמים ששורש כלליות השתלשלו' העולמות הוא מבחי' מל' וכדי להיות בחי' מלוכה נא' תחלה כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו וכתי' להודיע לבני האדם גבורותיו כו', וצ"ל פי' ב' פסוקי' אלו שפי' וענין מ"ש וגבורתך ידברו הוא להיות כי בנין המל' היא מהגבורות דז"א וזהו כבוד מל' יאמרו שבחי' הדבור דמל' שנק' בשם אמירה בחשאי נבנה מבחי' הדבור דז"א שמתחלק בה"ג דז"א שז"ע וגבורתך ידברו, אך מ"ש אח"כ להודיע לבנה"א גבורותיו כו' מה"ע גבורות אלו לבנין המל' וגם מה ששינה שבכאן נא' גבורותיו ל' נסתר ובפסוק כבוד מל' נא' וגבורתך ל' נוכח, וגם משמע שעיקר ענין גבורות אלו שנק' בשם גבורותיו ל' נסתר הם להודיע לבני האדם שהם בחי' הנשמות שנולדים מיחוד זו"נ דוקא כנודע ואינם שייכים כ"כ לבנין המל' שהוא מהגבורות דז"א כנ"ל. והענין הוא דכתי' כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, שחשיב בכאן ג' עולמות בי"ע, וכל הנק' בשמי קאי על עולם האצי' שאינה כמו ג' עולמות בי"ע שהם נבראי' בע"ג אבל אצי' הוא אלקות כו'.

ולהבין ענין בחי' עולם האצי' מהו ענין עולם האצי' שמאחר שהוא בחי' אלקות ואיך יתכן לקרוא בשם עולם שהוא לשון העלם והסתר כנודע. אך הענין הוא דמבשרי אחזה אלק' שכמו באדם הנה הנפש כלולה מעשר בחי' שכל ומדות, והרי אנו רואים שהשכל היא בחי' בפ"ע והנפש היא בחי' בפ"ע למעלה ממהות השכל שהרי הנפש נק' נפש המשכלת, והיינו שהשכל הוא הכלי שמתלבש בו אור הנפש להשכיל השכלות, אבל הנפש עצמה היא מהות אחר ממש, וכמו הארת האור המאיר מן השמש או מהנר, שבחי' האור הוא רק זיו והארה מן עצם כדור השמש או מהות הנר המאיר כו' והשמש עצמה או הנר עצמה הם מהות אחר, או י"ל באו"א שזהו כמשל