תצד

ה) ומעתה י"ל מ"ש ואין דומה לך מושיענו לתחה"מ, הלא תחה"מ היא עיקר הגילוי של אוא"ס וא"כ למה כתי' ואין דומה לך שמשמעו שאין דומה אבל מ"מ יש לו ערך כו', ובעוה"ז כתי' אין ערוך לך כו' שמשמע שבעוה"ז הוא יותר גבוה מבחי' תחה"מ, וכן מ"ש ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש שמשמע שאין לו דמיון אבל מ"מ יש לו ערך עכ"פ. אך הענין הוא דהנה כתי' אני ראשון ואני אחרון כו' וכתי' ותשחק ליום אחרון היינו שעיקר השחוק ותענוג דלע"ל הוא מבחי' גילוי דאני ראשון ואני אחרון בנש"י, וזהו שארז"ל עתידי' צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש שנא' והי' הנשאר בציון כו' קדוש יאמר לו, והיינו שנש"י יתעלו בקדש העליון וכמ"ש ואנשי קדש תהיון לי, והנה קדוש בוא"ו הוא המשכה מקדש כי קדש עצמו הוא מובדל מגדר עולמות ונבראים, רק קדוש בוא"ו הוא המשכה בדרך קו מבחי' קדש, וכיון שנש"י יתעלו בקדש העליון ע"כ יאמרו מלאכי' לפניהם קדוש שימשיכו מנש"י בחי' קדש וא"ו.

והנה כיון שנש"י יתעלו בבחי' עלי' כזו יכול שיהיו שוים לקדושת עצמותו ממש, זהו מ"ש ואין דומה לך אעפ"כ אינו דומה לקדושת עצמותו ממש כו' וכמ"ש קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה כו'. וזהו מ"ש במד"ר ע"פ אין כאל ישורון, ומי כאל ישורון, שישורון היינו נש"י הם כאל ואעפ"כ אין כאל כו'. וז"ש כאן ואין דומה לך כו' לתחה"מ, היינו שאע"פ שיתעלו עלי' גדולה שאין למעלה ממנה בבחי' קדש העליון אעפ"כ ואין דומה לך שאינו דומה לקדושת עצמותו ממש. וכל ד' בחי' הנ"ל נמשך ע"י תומ"צ שמקיימין בעוה"ז, והנה כיון ששכר הזה נמשך מבחי' תומ"צ ממילא צ"ל שמצוה עצמה גבוה מבחי' השכר כו' כיון שהמצוה ממשיך את השכר וכמ"ש שכר מצוה מצוה נמצא שהמצוה גבוה מן השכר כו', והיינו כי אע"פ שלע"ל יומשך מבחי' כ"ע, אך זהו רק מבחי' חצי התחתון של כתר וכמארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות, והנה ש"י הוא בחי' חצי של כתר שהוא בחי' חצי התחתון כו', והיינו בחי' א"א שהוא שרש וראש לנאצלי', משא"כ תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הוא בחי' תר"ך שהוא בחי' כתר אפי' בחי' חצי העליון של כתר שהוא בחי' ע"י סוף עולם הא"ס, כי שרש המצות הוא בחי' רצה"ע דהיינו פנימי' הרצון וזהו מ"ש אין ערוך לך לבחי' אוא"ס בעצמותו, שע"י תומ"צ שמקיימין בעוה"ז מגיעין לבחי' אין ערוך לך כו'.