תפט

ההארה מאוא"ס, וע"ד שאה"כ במשה ויאצל מן הרוח כו' ויתן כו' שהגם שבודאי גדלה מעלת השגת משה בנבואה על הזקנים, מ"מ יש להם ערך זל"ז שהרי כתי' ונשאו אתך במשא כו', וכך אצי' עם היותה גבוה במעלה נגד בי"ע מ"מ אין ערוך בחי' אצי' לגבי עצמותו. והגם שאצי' היא הפרשת ההארה מעצמותו מ"מ הוא רק הארה הנמשכת ע"י צמצום כו' והיינו לפי שהוא מקור לעולמות בי"ע, ונמצא כיון שהוא מקור לעולמות בי"ע ממילא יש להם ערך כו', וזהו שח"ע נק' ראשית, והיינו לפי שהיא ראשית ההשתל' שיש לה עכ"פ שייכות וערך.

ב) ולהבין זה בתוס' ביאור י"ל זה ממה שארז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה המכה בו ואומר לו גדל, והנה כיון שאנו רואים למטה שיש למשל בתפוח גשמי מתיקות או חמיצות עכצ"ל שיש ג"כ חמיצות או מתיקות גם בהמזל כיון שהתפוח נצמח ממנו, ובאמת א"א לומר כן שיש במזל שהוא רוחני מתיקות גשמי למשל, אלא ודאי שיש שם מתיקות אבל אינו כמו שהוא נמשך בהתפוח רק ששם המתיקות באופן אחר שהוא מתיקות רוחני. וכמו שאנו רואים למטה שיש ג"כ כמה בחי' מתיקות כמו מתיקות של טעם גשמי שחיך אוכל יטעם, וכן מתיקות מבחי' ראי' או שמיעה או מתיקות של שכל שכולם הם מתיקות ואין דומין זל"ז כלל שזה מתיקות גשמי וזה מתיקות רוחני כו', וכך מתיקות גשמי שבתפוח אינו דומה כלל למתיקות רוחני שבמזל, ואעפ"כ בחי' מתיקות שבמזל הוא מקור ושרש לבחי' מתיקות שבתפוח גשמי, וכן עד"ז עד רום המעלות וכמ"ש וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, שכמו שהוא ריחוק התפוח גשמי מהמזל כמ"כ הוא ריחוק המזל מבחי' הגבוה שעליו כו', אך אעפ"כ נק' בחי' השתל' שיש להם שייכות וערך עכ"פ, שמ"מ מבחי' זו נשתלשל למטה כו', עד שאפי' ח"ע שהיא בחי' אנת חכים ולא בחכ' ידיעא מ"מ כיון שנק' בשם חכ' ע"כ הוא מקור לבחי' חכ' ידיעא שבבריאה הגם שהוא רחוק זמ"ז בתכלית הריחוק יותר משהוא ריחוק התפוח גשמי מהמזל מ"מ כיון שנמשך מבחי' ח"ע בחי' חכ' ידיעא שבבריאה ע"כ הוא בבחי' ערך, וכן מחכ' דבריאה נמשך בחי' חכ' דיצי' ואח"כ מחכ' דיצי' נמשך בחי' חכ' דעשי' עד בחי' חכ' שבנפש השכליות של אדם למטה כו', וזהו בחי' השתלשלות עו"ע.

אך זהו רק מחכ' ולמטה כי חכ' נק' ראשית ההשתל', אבל לגבי עצמות אוא"ס ממש אין ערוך לך כלל שאין שייך לומר עליו בחי' ערך לעולמות שאפי' ח"ע נחשבת כעשי' גשמי' לפניו וכמ"ש כולם בחכ' עשית ואצי' ועשי' שוים