תפח

והענין הוא דהנה פי' אין ערוך לך דהנה ענין הערך הוא עד"מ שיש יחידות עשירות מאות, הרי יחידו' לגבי עשירות הוא כמו ערך עשירות לגבי מאות, וכמ"כ מאות לגבי אלפים, ואלפי' לגבי רבבות, נמצא שיש לכאו"א ערך כו', ולכן אפי' יחידות לגבי רבבות יש ג"כ ערך כו'. והנה כמ"כ למשל שכל לגבי מדות הוא ג"כ ע"ד הנ"ל שלא כל עצמיות השכל כמו שהוא נמשך במדות אלא רק חלק עשירי, שאם הי' נמשך כל עצמות השכל במדות לא היו המדות יכולים להכיל אלא היו בטלים ממציאותם ממש, כמו למשל כשמתבונן באלקו' איך שאני הוי' לא שניתי וכולא קמי' כלא חשיב ממש ואם הי' כל התבוננות הנ"ל נמשך למדות הי' צריך להיות מזה שיהי' בחי' אהבה בכלות הנפש ממש וכמ"ש אני הוי' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם, אלא ודאי שלא כל השכל נמשך למדות רק חלק עשירי מן השכל נמשך למדות, ע"כ אין המדות בתוקף כ"כ עד שיהי' בחי' כלות הנפש כו' אלא שנעשה מזה התפעלות המדות בלבד כו', וכן ממדות לדבור אינו נמשך ג"כ כ"א רק מעשר לבד שאם הי' נמשך כל עצם המדה הי' נתבטל הדבור מכל וכל, וכמו שאנו רואים שאם הוא בהתפעלות הכעס מאד אינו יכול לדבר כלל, וזהו הנק' השתלשלות שיש לכאו"א ערך כו'.

והנה למעלה בחי' ג' עולמות בי"ע זהו בחי' יחידות עשירות מאות, ובנפש זהו ענין נר"נ, ולכן חייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י, והיינו כי מאה ברכות הוא המשכות אלקות מבחי' אצי' בבחי' בי"ע שהם ג' בחי' נר"נ. והנה מבחי' נשמה אינו נמשך לבחי' רוח כ"א חלק עשירי, ומבחי' רוח ג"כ אינו נמשך בנפש רק חלק עשירי, וא"כ אם לא הי' מברך מאה ברכות ממילא לא יגיע למטה בנפש אפי' א', וע"כ חייב אדם לברך מאה ברכות שעי"ז יגיע למטה בנפש ג"כ לכה"פ ברכה אחת, וזהו בנפש. ובעולם ג' עולמות בי"ע זהו ג"כ כמו יחידות עשירות כו' שיש לכאו"א ערך.

ואפי' אצי' לגבי בי"ע שמובדל ומרומם מבחי' בריאה ששם איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד מ"מ הוא בבחי' ערך, לפי שאצי' הוא רק הפרשת