תפד

עדיין לא הכריעו שיהי' תלמוד גדול, כי יש מעלה ג"כ במעשה שע"י המעשה והכפי' ממשיכי' בחי' גדול כנ"ל, רק הכריעו מחמת כי יש עוד מעלה בתורה שמביא לידי מעשה שיוכל לבוא לבחי' ביטול רצון כי התורה נק' עוז ותושי' עוז לנה"א ותושי' לנה"ב, וע"כ יכול לבוא לבחי' ביטול רצון וכפי' שבמעשה כו'.

וזהו ענין סדר פרשה ראשונה דק"ש שמע ישראל ואהבת כו' כי צ"ל שיהי' הרצון בזה שלא יחפוץ ברצון אחר וכמ"ש מי לי בשמים ועמך לא חפצתי כו', וזהו ואהבת שרש אבה כו', ואח"כ ודברת בם שממשיכי' בתורה כו' ואח"כ וקשרתם מעשה המצות כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין כי כמו תפילין כותבים אחד על קלף גשמי כן כל המצות כו', וע"כ בפ' ראשונה הסדר תחלה תורה ואח"כ מצות כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כו'.

ד) והנה בפ' שני' אומר תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם. והענין כי פ' שני' רומז על לע"ל שמרומז בה חורבן בהמ"ק וחרה אף ה' בכם כו', ואח"כ ושמתם את דברי אלה על לבבכם שהוא הבטחה על תשובה שמובטחים ישראל שסוף כל סוף יהי' מוכרח כאו"א לעשות תשובה וכמ"ש בצר לך ומצאוך כו' ושבת עד הוי' אלקיך כו'. והנה אזי יהי' מעשה המצות גבוהים מתורה כי אז לא יצטרכו לבחי' גדול תלמוד שמביא לידי מעשה שהוא ענין מה שתורה נק' עוז ותושי' שמתשת כח נה"ב כי אז ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו' ויעקר יצה"ר מן העולם וכדכתיב והסרותי את לב האבן מבשרכם, ונשאר רק עצם ענין תלמוד ומעשה, והנה בעצם המעשה גבוה מתלמוד, כי המעשה הוא רצון ותורה היא בחי' חכ' ורצון גבוה מחכ' כו', וזהו שלע"ל נא' והי' אור הלבנה כאור החמה, כי התורה נק' שמש כנ"ל ומצות ירח, והנה עתה הלבנה מקבלת משמש שזהו ענין גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, משא"כ לע"ל שמעשה המצות יהיו גבוהים יותר, וע"כ לע"ל והי' אור הלבנה כאור החמה כו', ולא עוד אלא כמ"ש והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני, מים חיים הם בירורי מצות מעשיות שיהיו גבוהים מבחי' ים הקדמוני שהוא בחי' תורה שנק' משל הקדמוני עד שיצאו מים חיים אל הים הקדמוני כו'.

והנה בזה יובן ענין הפסוקי' מתחלה כתי' דודי לי ואני לו ואח"כ אני לדודי ודודי לי שזהו ג"כ ע"ד ההפרש שבין פ' ראשונה דק"ש לפ' שני', כי דודי לי קאי על מתן תורה שבנ"א יום זכו לבוא מבחי' מצרים שהיא ערות