תפג

לעצמיות הנשמה, וע"כ אומר שתלמוד גדול, פי' שבתורה הוא המשכת בחי' גדול הוי'.

נמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. כי הנה מצד ב' טעמים הנ"ל א"א הי' להכריע אם תלמוד גדול או מעשה גדול כי בכ"א יש מעלה, כי במעשה יש מעלה שמעשה גדול שמחמת המעשה והכפי' עי"ז ממשיכים למעלה ג"כ הצמצום, ובתלמוד יש מעלה שתורה הוא עיקר הכלי לכללות האור, וע"כ א"א להכריע. רק עכ"ז הנה הכריעו שנמנו וגמרו גדול תלמוד מטעם אחר והוא כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כו', שמי הוא המביא לידי מעשה שיהי' יוכל להיות הכפי' וביטול רצון הוא תורה, כי תלמוד מביא לידי מעשה.

ולהבין הענין הנה כתי' ויעש אלקי' את שני המאורות הגדולים ואח"כ כתי' את המאור הגדול כו' ואת המאור הקטן כו', דהנה שמש הוא תורה וכמ"ש לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו, ואמרו ביום חתונתו זו מ"ת, דהנה שמש ומגן הוי' אלקי' דשם אלקי' הוא בחי' מגן ונרתק שיהי' העלם והסתר עד שגם הנה"ב מקבל ג"כ מבחי' ק"ך צירופי אלקים וזהו מ"ש מלך אלקי' על גוים כו', אבל שמש הוי' הוא בחי' התגלות יחו"ע וזהו נמשך ע"י תורה. וזהו הענין דתורה נק' שמש כי כמו בשמש יש כחות הפכים, דשמש משחיר ושמש מלבין, וגם שמש מגדל וכמ"ש ממגד תבואות שמש, וגם שמש שורף כו', וכמו ע"ד שלע"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתקה הרי יהיו כחות הפוכים עד ששמש משחיר ושמש מלבין היינו צדיקים מתרפאין בה כו', והנה גם עתה שחמה בנרתקה עכ"ז יש בה כחות הפכים כנ"ל. והנה עד"ז התורה נק' שמש כי בתורה יש ג"כ כחות הפכים וכמ"ש בת"א פ' יתרו בד"ה בחדש השלישי שהתורה נק' עוז ותושי', עוז לנה"א ותושי' לנה"ב, ולכאו' צ"ל איך היא עוז ותושי', אך הענין הוא כי אורייתא מחכ' נפקת בחי' יחו"ע ולכן בנה"א שנלקחה מבחי' חכמה בחי' יחו"ע הנה כשלומד תורה התורה נותנת בה עוז וכח, אבל נה"ב שנלקחה מבחי' ק"ך צירופי אלקי' כו' הנה התורה מתשת כח נה"ב וכנ"ל בענין שמש הוי' שלמעלה מבחי' מלך אלקי' כו'.

והנה זהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה כי מלבד שיש מעלה בתורה שהתורה היא עיקר הכלי לכללות האור דבחי' גדול הוי', הנה מטעם זה