תפב

רצון הוא מחבר, וכמו עד"מ שני בנ"א אם יש להם רצון זל"ז הנה הרצון מחברם, משא"כ אם אין להם רצון הם מופרדים ואין להם חיבור זע"ז, ועד"ז למעלה וישע ה' אל הבל כו' יאר ה' פניו אליך כו', וכמ"כ למטה הנה יש קונה עולמו בשעה אחת פי' בהזזה אחת מיט איין קער, וכן יפה שעה אחת. וזהו וישע ה' ש"ע נהורין ש' ג' קוין והם ג' מדות כו', ומבחי' זו נמשך להיות הושיעה ימינך כו'.

וזהו ועשיתם אתם מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, וצ"ל לשון כאלו עשאוני שהוא כ"ף הדמיון ומהו הדמיון הלא באמת רמ"ח פקודין הם רמ"ח אברים דמלכא וא"כ מהו רק כאלו עשאוני, אך הענין הוא כי הנה במדות עליונות יש אורות וכלים, והנה מה שאמרו רמ"ח פקודין רמ"ח אברי' דמלכא הוא רק בענין הכלים שעושים זה ע"י רמ"ח מ"ע כו', כי ע"י חסד ממשיכים חסד דרועא ימינא וע"י גבורה איזהו גבור הכובש כו' ממשיכי' גבורה דרועא שמאלא, אבל כ"ז הוא רק הכלים אבל האור אין שייך שעושים זה, כי האור הוא המשכה מבחי' לאו מכל אינון מדות כו', רק שמ"מ הוא כאלו עשאוני כי הגם שע"י המצות ממשיכי' רק הכלים אבל עכ"ז הנה ע"י ביטול רצון וכפי' שבכל מצוה עי"ז ממשיכי' למעלה ג"כ בחי' צמצום בהאור שהוא א"ס שיתלבש בבחי' גדולה וע"כ כאלו עשאוני כו'. וזהו דעת הסובר מעשה גדול.

ג) והנה יש דיעה שסובר תלמוד גדול. והענין כי הגם שמעשה גדול שע"י המעשה וכפי' ממשיכי' בחי' גדול הוי' כנ"ל, מ"מ הרי עיקר הכלי לבחי' גדול הוי' היא התורה, כי אורייתא מחכ' נפקת והוי' בחכ' כי אוא"ס אין שורה כ"א בחכ' שהוא כח מ"ה בחי' ביטול, וע"כ התורה שנמשכה למטה צ"ל בבחי' ביטול וכמ"ש ואשים דברי בפיך, וזהו שא' תלמוד גדול, והוא עד"מ באדם שבכל אבר יש חיות מהנשמה שכח הראי' בעין וכח ההילוך ברגל וכח התנועה ביד, ועכ"ז עיקר כללות החיות הוא במוח והמוח הוא המחבר להיות נמשך החיות בכל האברי', כי הנה יש ב' בחי', עצמיות הנשמה והתפשטות הנשמה, והנה עצמיות הנשמה אינה מתלבשת רק במוח, והתפשטות הנשמה הוא בכל הרמ"ח אברים, וע"כ מי הוא המחבר להיות נמשך מעצמיות הנשמה בבחי' ההתפשטות הוא המוח, ולכן אם הכאב בא' מרמ"ח אברים מרגיש במוחו דוקא, והנה כמו שאין ערך יד לגבי הראש עד"ז למעלה הנה רמ"ח פקודין רמ"ח אברים כו' אבל התורה היא עיקר הכלי להאור ע"ד שהמוח הוא כלי