תעח

אני לדודי ודודי לי

בס"ד. (ש"פ תצא, רל"ג)

[tochen_begin]ניסן תשרי כו' מעשה גדול כו' ענין ק"ש כו' תלמוד גדול - ד"פ[tochen_end]

[zman_begin]תצא[zman_end]

אני לדודי ודודי לי, הנה אני לדודי ודודי לי ר"ת אלול, וס"ת הם ד' יודי"ן שהם ארבעים יום מר"ח אלול עד יוהכ"פ. והנה מקודם לפסוק זה כתיב דודי לי ואני לו וקאי על מתן תורה שאז הי' תחלה דודי לי אתעדל"ע לבד כי אין זה בערך שבנ"א יום מיצ"מ זכו למדרגה גדולה כ"כ פב"פ דבר ה' עמכם אין זאת רק בחי' אתעדל"ע לבד, וזהו דודי לי, ומזה נעשה ואני לו הביטול ממטה למעלה. אבל אני לדודי ודודי לי הוא להיפוך שמתחיל הביטול מלמטה למעלה אני לדודי, ואח"כ מזה נעשה המשכה מלמעלה למטה ודודי לי. ובכלל הם ב' חדשים דניסן ותשרי כי חדש ניסן נק' בתורה חדש האביב, אביב לשון א"ב שהם כסדר המדרגות מלמעלה למטה, משא"כ תשרי הוא ע"ד סדר תשר"ק, ת' ואח"כ ש' ור' והוא בחי' תשובה שהיא ממטה למעלה, אבל ניסן שהוא בחי' יצ"מ ומ"ת הוא מלמעלה למטה דודי לי ואני לו כו'.

ולהבין הענין הנה צ"ל ההפרש בין פ' ראשונה דק"ש ובין פ' שני' דק"ש כי בפ' ראשונה נאמר תחלה ושננתם לבניך שהוא תורה ואח"כ נאמר וקשרתם לאות כו' שהוא בחי' מעשה המצות, ובפ' שני' מקדים מצות לתורה שנא' תחלה וקשרתם ואח"כ ולמדתם אותם כו'. ולהבין זה צ"ל הפלוגתא בגמ'