תעד

שזהו ונתן לך רחמים ורחמך, שע"י הרחמים מעורר למעלה רחמים (וכמארז"ל בשבת כמדומה דקנ"א כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים) ושם קודם זה ר' חנינא בן דוסא הי' מתפלל אם שגורה ידע שנתקבלה.

בענין ונתן לך רחמים ורחמך והרבך, מהתרגום והאוה"ח מא' מובן שורחמך קאי על השפעת רחמים עליונים להאדם, ומא' מובן שונתן לך רחמים הוא רחמים עליונים ע"י הרחמים שנתעורר כך, וא"כ עאכו"כ צ"ל שורחמך קאי על השפעה להאדם שהרי נאמר והרבך, א"כ י"ל ע"ד יתן ויחזור ויתן.

או י"ל שע"י שממשיכים רחמים ע"י הרחמים שמלמטה יתן לך רחמים להיות גם והרבך, כי בד"כ מעלת נש"י כי אתם המעט ומונין ללבנה לכי ומעטי