תעג

קרובים ופי' במד"ר במקומו אשר הוא קרוב לא נא' אלא אשר לו אלקים קרובים, וא"כ האיך כשר לדון.

אך י"ל שזהו נא' על שם אלקים שהוא מדת הדין כמ"ש במד"ר כשאני דן אני נק' אלקים, אבל שם הוי' מדת הרחמים כשאני מרחם בדין אני נק' הוי' דלגבי בחי' שם הוי' בחי' אור אינו שייך לומר קרוב, ולכן אל מלך יושב על כסא רחמים, עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים בחי' ת"ת ששם הכלי ג"כ שם הוי' וממילא הוא כשר לדון ומרחם בדין. וע"י ההכנה שבחדש אלול כמ"ש בטור בשם המדרש מתעלה להיות עלה אלקים כו' הוי' בקול שופר בחי' רחמים.

אך צ"ל למה בר"ה הסיהרא מתכסית הלא בלאו הכי אינה יכולה להעיד מחמת קורבה. ואולי הכיסוי שהוא ההעלאה למקום שבמכוסה ממך הוא האור לבד, והגם כי היא עצם חשוך, מ"מ י"ל גם בזה אור וכלי.