תסב

כפולות בג"ד כפר"ת כו' וצר בהן כו' ושערים בנפש. ופי' הראב"ד ז' שערים שבאדם הם ב' עיניים ב' אזנים ב' נחירי האף והפה, וכן מפורש אח"כ בס"י עצמו. ועי' בשל"ה סוף פ' שופטים בתוכחת מוסר. ולהבין מעלת המשפט הנה ארז"ל בסוף פ"ק דאבות על ג' דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנא' (זכרי' ח' ט"ו) אמת ומשפט שלום כו'. וע' מ"ש הרע"ב מברטנורא ז"ל שאין זה כמו העולם עומד דלעיל (כוונתו לעיל בפ"א מ"ב), אמנם מהמד"ר ריש פ' שופטים נראה שמפרש שזהו כמו העולם עומד דלעיל שהרי א' שם ארשב"ג אל תהי מלגלג בדין שהוא אחד מרגלי העולם למה ששנו חכמים על ג"ד, והיינו משנה הנ"ל דסוף פ"ק.

והנה כתיב (תהלים סס"י צ"ו) יעלוז שדי וכל אשר בו אז ירננו כו' לפני הוי' כי בא כי בא לשפוט, וארז"ל במד"ר פ' אמור פ"ל ע"פ ולקחתם כו' יעלוז שדי זה העולם, וכל אשר בו אלו הבריות כו', לפני מי לפני הוי', למה כי בא בר"ה וביוהכ"פ, מה לעשות ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים (תהלים סס"י צ"ח). ולכאורה צ"ל מהו השמחה דיעלוז שדי וכל אשר בו מהמשפט הלא זהו דין ומשפט כו', וכתי' ושמים לא זכו בעיניו כו' (איוב ט"ו ט"ו), וביותר יפלא הלא ארז"ל בספ"ג דנדה ד"ל ע"ב שאפי' כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה הי' בעיניך כרשע, וארז"ל ג' ספרים נפתחים בר"ה צדיקים נכתבים לאלתר לחיים, רשעים כו', ומהו השמחה כו'. גם צ"ל הלא כתי' כי המשפט לאלקי' הוא (ריש דברים א' י"ז), וכתי' אשר לו אלקי' קרובים אליו וארז"ל במד"ר במקומו פ' ואתחנן פ"ב אשר לו גוי קרוב אין כתי' כאן אלא אשר לו אלקי' קרובים אליו, ולכאו' צ"ל הלא שנינו במתניתין (פ"ג דסנהדרין מ"ד) ואלו הן הקרובין אביו ואחיו כו' וכשם שהקרוב פסול להעיד כן הוא פסול לדון,