תנט

תושבע"פ יהי' בחי' חכ' דהיינו שלא ישכח על תכלית המכוון נקודה בהיכלא, וזהו ע"פ פשוט. וע"פ חסידות י"ל וחכם בבינה היינו לפי שתושבע"פ נתלבשה בעניני' גשמי' ויכול להיות מזה בחי' יש שאף שלומד תורה יכול לשכוח על ה', וצריך להמשיך בחי' חכ' דהיינו בחי' ביטול בבחי' תורה שבע"פ, וזהו לימוד התורה לשמה דהיינו בלא שום פני' ח"ו רק שילמוד התורה בבחי' ביטול ממש, וזהו וחכם בבינה. וזהו ענין המשכת בחי' איתן בבחי' ה' אחרונה בחי' תושבע"פ כו', וזהו מ"ש והאיתנים מוסדי ארץ, איתנים אותיות תנאים, תנאים הם בחי' תושבע"פ, והתנאים הם ממשיכי' בחי' איתן בתושבע"פ, כי התנאים הם סמוכים איש מפי איש עד משה, והיינו שלימודם הי' רק בחי' קבלה וכמו שא' ר"א שנים עשר א"ל שמעתי שמונה עשר אמר להם לא שמעתי, לפי שלא אמרו כלל מסברת עצמן רק הכל קיבלו איש מפי איש עד משה רבינו, והנה משה הוא בחי' חכ' שהוא בחי' איתן, והי' מאיר בהם בחי' איתן, ואיתנים אותיות תנאים היינו שהמשיכו בחי' איתן בבחי' תנאים שהוא בחי' תושבע"פ, שגם בתושבע"פ יהי' מאיר בחי' איתן בחי' ביטול.

אך כדי שיהי' המשכת בחי' איתן בבחי' ו"ה בחי' מדות ומחדו"מ זהו ע"י וצדקה כנחל איתן שע"י צדקה שהוא בחי' רחמים שמתעורר ברחמים על העני עי"ז מעורר ר"ר מלמעלה שיומשך בחי' איתן בבחי' מדות ומחדו"מ, וזהו שאנו מבקשים ברחמיך הרבים רחם עלינו, אבינו אב הרחמן רחם נא עלינו ותן בלבינו בינה כו', דהיינו שאנו מעוררי' רחמים רבים שיומשך בחי' איתן בחי' מוחין בבחי' מדות ומחדו"מ, וזהו ענין שם הוי' בנפש כו'.

ג) ומעתה י"ל ענין הברכה מה שנא' ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה שמשמע שצריך שיהי' ברכה בשם הוי', הענין הוא דהנה אנו מתפללים יהא שמי' רבא מברך ופי' בתוס' בשם מחזור ויטרי וכן פי' הטוא"ח סי' נ"ו בפי' שמי' רבא יהא שם י"ה רבא מברך, והענין הוא דהנה כתי' כי יד על כס י"ה וארז"ל אין השם שלם כו' והיינו שאותיות ו"ה מופרדים מאותיות י"ה, והיינו שי"ה הוא בחי' עלמא דאתכסייא, ובחי' ו"ה הוא עלמא דאתגלייא, והנה בזמן שבהמ"ק הי' קיים הי' מאיר עלמא דאתכסי' בעלמא דאתגלייא וכמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל מן העולם ועד העולם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא, אך בזמן הגלות אין השם שלם שאינו מאיר בחי' עלמא דאתכסייא בעלמא דאתגליי'. ובעבודה בנפש האדם ענין אין השם שלם, היינו שאף שמתבונן במוחו בגדולת ה' איך שאני הוי' לא שניתי מ"מ אינו נמשך בלב שיהי' מזה התפעלות המדות בבחי' אהוי"ר ברשפי אש התשוקה שיתהפכו המדות שבלב לקדושה וכמו שארז"ל רשעים מלאים חרטות והיינו לפי שאף שהם מתחרטים על מעשיהם לפי שמאיר אצלם אז בחי' החכ' שהוא בחי' איתן אך אינו נמשך מזה בלבם שיהי' מזה התהפכות המדות, לפי שבחי' חכ' הוא בחי' ריחוק וכמ"ש אחכמה והיא רחוקה ממני, דהיינו שאינו מאיר רק בבחי'