תנו

לד' בחי', ג' בחי' נר"נ, ונשמה לנשמה שזהו בחי' ח"י], ובזהר איתא שיש בנשמה ד' בחי' כנגד ד' אותיות שם הוי', וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא בראת יצרת נפחת שיש בה ד' בחי' כו' והוא בחי' נר"נ ונשמה לנשמה, והיינו כי בחי' נשמה היינו כמ"ש ונשמת שדי תבינם שהוא בחי' שיש בנשמה הבנה והשגה באלוקו' שהוא רק בחי' בינה כו' משא"כ נשמה לנשמה הוא בחי' חכ' כח מ"ה שלמעלה מהשגה והוא ביטול פנימי שיש בנפש בבחי' מס"נ שלמעלה מהטו"ד והוא בחי' איתן כמשמעו קשה וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא וסלחת שהיא מעלה ושבח, דהיינו מה שיש בנשמה בחי' קשה עורף ביטול הרצון שלמעלה מהטו"ד כו'. וזהו משכיל לאיתן שאיתן הוא בחי' משכיל דהיינו מקור השכל כי שכל הוא בחי' נשמה נשמת שדי תבינם שהוא בחי' בינה ומשכיל הוא מקור שלמעלה מבחי' השגה, ובחי' משכיל זה הוא בחי' איתן שבחי' זו היא בבחי' חוזק שנתחזק בכ"א מאד. וגם איתן הוא בחי' ישן, הענין הוא דהנה כתי' עם המלך במלאכתו ישבו שקאי על הנשמות שישבו עם המלך במלאכתו וכמשארז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקי', והיינו שנשמות אינם מחודשים בבחי' בריאה מאין ליש כמו שאר הנבראים, שאפי' המלאכי' הם ג"כ בבחי' נבראי' בשי"ב לפי ששרשן מבחי' דבור כו', וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם כו', והנה בבחי' דבור כתי' עת לחשות ועת לדבר כו' משא"כ נש"י עלו במח' דהיינו בבחי' מח' הקדומה וזהו בחי' טהורה שהוא בחי' טה"ע שהוא בחי' אצי'. והנה אצי' הוא הפרשת הארה מאוא"ס שאין זה התחדשות כו', והנשמה ששרשה מבחי' אצי' ע"כ נק' איתן שהוא בחי' ישן כו', (וזהו משכיל לאיתן שבחי' משכיל שהוא בחי' נשמה לנשמה מקור השכל זהו בחי' איתן, כי בחי' נשמה שהוא בחי' נשמת שדי תבינם זהו בחי' בראת אימא מקננא בכורסייא שהוא בחי' בריאה כו', רק בחי' נשמה לנשמה שהוא בחי' טהורה בחי' משכיל זהו בחי' איתן כו').

והנה אותיות איתן משמשות לעתיד היינו שלע"ל יהי' גילוי בחי' איתן דהיינו שיהי' מאיר בגילוי בחי' משכיל כו', וכמ"ש לע"ל הנה ישכיל עבדי היינו שיהי' מאיר גילוי בחי' משכיל (וזהו מ"ש אח"כ ירום ונשא וגבה מאד, ונשא מסטרא דאברהם, וגבה מיצחק מאד מיעקב), וזהו האזרחי היינו שלע"ל יזרח בגילוי בחי' זו. וגם האזרחי מל' אזרח הארץ שהוא בחי' ישן,