תנד

ראה אנכי נותן (ב)

בס"ד.

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, את הברכה אשר תשמעו אל מצות כו' והקללה אם לא תשמעו. וצ"ל למה בברכה נאמר אשר תשמעו, משמע לשון ודאי שבודאי תשמעו ובקללה נא' אם שהוא ספק, שלכאו' מאחר שאומר כאן אשר תשמעו ואם לא תשמעו הל"ל אם תשמעו, וכמו שת"א אם תקבלון לפקודייא, וכמ"ש אם בחקתי תלכו, וכן נא' היום אם בקולו תשמעו.

אך הענין הוא דפסוק אם בחקתי תלכו קאי על מעשה המצות לבד, והפסוק היום אם בקולו תשמעו קאי על תשובה לבד כמובן ממארז"ל בסנהדרין דצ"ח סע"א, שא"ל ריב"ל אימתי אתי מר א"ל היום, דהיינו היום אם בקולו תשמעו שהוא בחי' תשובה שביאתו תלוי בתשובה. ולכן נא' בב' הפסוקים אם שהוא ל' ספק, אם בקולו תשמעו הוא ספק אם יעשו תשובה או יקיימו המצות, ואם בחקתי תלכו הוא ספק אם יקיימו המצות או יעשו תשובה. אבל כאן נא' אשר תשמעו שקאי על ב' הבחי' מעהמ"צ ותשובה, שזהו שנא' ברכה וקללה ברכה הוא בחי' מעהמ"צ, וקללה הוא בחי' תשובה והיינו שע"י התשובה מתהפך מקללה לברכה כמ"ש ויהפוך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה, ובזה יובן מ"ש נותן כו' וקללה שלכאו' מה שייך ל' מתנה על קללה אלא שפי' קללה הוא שיתהפך הקללה לברכה שזהו ע"י התשובה דוקא. לכן נא' כאן אשר תשמעו שאין זה ספק שממ"נ יהי' בבחי' תשמעו אם ע"י קיום המצות או ע"י תשובה לכן נא' אשר תשמעו.

ועוי"ל לכך נא' אשר ע"פ המד"ר ע"פ אם בחקתי תלכו שהוא תנאי אם בחקתי תלכו אזי ונתתי כו' ואם לא תשמעו כו' אשרי ואשריכם כשתקיימו כל התנאים האלה, וזהו שאמר כאן אשר תשמעו היינו כשיתקיים התנאי אזי יהי' אשר.

ולהבין זה צ"ל תחלת הפסוק מ"ש ראה אנכי נותן לפניכם היום, היום הוא בחי' היום לעשותם, וכמשארז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם. ופי' אנכי נותן לפניכם היום הענין הוא דהנה כתי' וזאת לפנים בישראל, וזאת קאי על התורה, וכמשארז"ל יבא זה ויקבל זאת מזה, יבא זה זה משה ויקבל זאת היא התורה וכמ"ש וזאת התורה, ובחי' זאת היא לפנים דהיינו שבבחי'