תנב

המאירה, וכך הוא ענין הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים אינו ענין הסתר רק שע"י יכול להיות נמשך הגילוי מבחי' קדש הקדשים בחי' י"ה בו"ה כו'. אך אהרן ביוהכ"פ הי' נכנס לקדה"ק דהיינו למעלה מבחי' הפרסא והי' נכנס בבחי' י"ה עצמו והי' אצלו הגילוי גם בחי' קוצו של יו"ד שהוא בחי' קדה"ק בחי' כתר, וכדי שיהי' יכול להיות הגילוי בבחי' קדה"ק ע"ז נא' בזאת יבא אהרן אל הקדש בזכות המילה שהוא ענין ומלתם את ערלת לבבכם. וכך הוא ענין שכדי שיהי' מאיר בחי' איתן בחדש תשרי שאז מאיר בחי' חכ' בבחי' קירוב דרשו הוי' בהמצאו כו' שזהו בחי' ומל הוי' אלקיך, זהו ע"י ההכנה שבחדש אלול שמרומז ג"כ בפסוק ומל כו' וכנ"ל את לבבך ואת לבב ר"ת אלול, שחדש אלול הוא הכנה לבחי' גילוי זה שהוא בעבודה בחי' ומלתם את ערלת לבבכם להפוך את כל המדות ותאוות של הגוף ונה"ב שהוא ענין תשובה, ועי"ז נעשה גילוי בחי' ומל הוי' אלקיך את לבבך שיהי' מאיר גילוי בחי' איתן בחי' פנימי' הלב שמאיר בו בחי' איתן האזרחי כו'. וזהו אשר תשמעו שהוא לשון ודאי, והיינו שבחי' זו הוא גם בבחי' היום לעשותם, שהוא ענין ירח האיתנים.

ומעתה י"ל התירוץ השני אשר הוא ל' אשריכם, אשרי ואשריכם כשיתקיימו התנאים האלה. והענין הוא דהנה כתי' וישב הים לפנות בקר לאיתנו, וארז"ל לתנאו תנאי התנה הקב"ה עם הים שיקרע לפני ישראל, וכשקיים את התנאי אזי שב הים לאיתנו דהיינו לתקפו וכמו שת"א. והיינו כמו שאנו רואים שכל מי שהתנה עם חבירו תנאי וכל זמן שלא יקיים התנאי אז לא נגמר עדיין המעשה, וכשנתקיים התנאי אז הוא גמר ושלימות המעשה. וכך הוא ענין שב לאיתנו והיינו כי ים הוא בחי' עלמא דאתכסיא בחי' בינה (כי ים הוא בגימט' חמשים שהוא נש"ב) וכל זמן שלא נתקיים התנאי אז לא הי' מאיר בו בחי' איתן שהוא בחי' חכ' וכשנתקיים התנאי אז שב לאיתנו דהיינו שאז נמשך בחי' איתן בחי' חכ' בבחי' ים שנעשה יחוד פנימי דאו"א.