תנא

ישכיל ח"ס דא"א, ירום כתר דאריך, ונשא וגבה מאד חג"ת דעתיק), ואותיות איתן משמשי' לעתיד שעיקר גילוי בחי' איתן יהי' לע"ל ומפני כי להאבות הטעים הקב"ה מעין עוה"ב לכן נק' איתני עולם, ולכן נק' חדש תשרי ירח האיתנים שמאיר בו בחי' איתן. והענין הוא דהנה כתי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, וכתי' ותתצב אחותו מרחוק, אחותו היא בחי' חכ' כמ"ש אמור לחכמה אחותי את, שבחי' חכ' היא בבחי' ריחוק, וזהו כלל שבחי' חכ' היא בבחי' ריחוק. אמנם מ"מ בחדש תשרי מאיר בחי' איתן, דהנה כתיב דרשו הוי' בהמצאו קראוהו כו' וארז"ל אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ שאז ש' הוי' מצוי, ומאחר ששם הוי' מצוי אז כ"ש שמאיר בחי' חכ' דכתי' הוי' בחכ' ושם הוי' הוא האור, ומאחר ששם הוי' הוא קרוב ונמצא כ"ש החכ' עצמה, ולכן נק' חדש תשרי איתן שאז מאיר הארת בחי' איתן בבחי' קירוב וגילוי שהוא ענין בחי' ומל הוי' אלקיך את לבבך.

אך כדי שיהי' גילוי בחי' חכ' בבחי' קירוב בחי' ומל הוי' אלקיך, צריך שיהי' הכנה לזה וזהו חדש אלול, ולכן את לבבך ואת לבב הוא ר"ת אלול שהוא ההכנה לגילוי בחי' ומל הוי' שהוא בחי' איתן שמאיר בחדש תשרי, ובעבודה הוא בחי' ומלתם את ערלת לבבכם שז"ע ההכנה שבחודש אלול לגילוי איתן שבתשרי בחי' ומל הוי' כו'. וזהו ע"ד מה שנאמר באהרן בזאת יבא אהרן אל הקדש ופי' במד"ר בזכות המילה שנק' זאת וכמ"ש זאת בריתי כו', והענין הוא דהנה אהרן הי' נכנס לקדה"ק, דהנה כתי' והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדה"ק, קדש הוא בחי' ז"א שהוא בחי' ו"ה וקדשים הוא בחי' חו"ב בחי' י"ה, וקדה"ק הוא ענין סגולתא, כמו למשל סגולתא שהוא נקודה העליונה שע"ג שני נקודות, כך הוא ענין קדה"ק דקדשים הוא בחי' חו"ב שהוא בחי' שני נקודות, וקדה"ק הוא בחי' כתר שע"ג שני נקודות כו', ויש פרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים שהוא ענין פרסא המפסיק, והנה הפרסא אינה מסך מבדיל ממש כמו ענין כס י"ה שהוא מסך מבדיל ממש שאינו מאיר כלל כו', רק ענין הפרסא הוא אדרבה שע"י הפרסא יכול להיות הגילוי של בחי' קדה"ק, וכמו משה שנתנבא בזה שהי' הנבואה שלו ע"י אספקלריא המאירה, ואעפ"כ הי' בחי' אספקלריא, והיינו לפי שבלא אספקלריא לא הי' יכול לקבל את גילוי הנבואה מבחי' החכ' כ"א ע"י אספקלריא המאירה הי' יכול לקבל, רק שהיתה אספקלריא