תמז

יחזיק במעוזי כו' שלום יעשה לי כל העוסק בתורה משים שלום בפמליא של מעלה כו', פי' שלום יעשה לי היינו בבחי' עצמותו שיהי' חיבור בחי' יו"ד עם הה"א בחי' חו"ב לפי ששורש התורה היא מבחי' אנכי מי שאנכי לכן היא העושה שלום בפשמ"ע חיבור י"ה שיהי' בבחי' תרדל"מ.

ומעתה יובן בחי' ו"ה שבנפש, דהנה כתי' וצדקה כנחל איתן, שבחי' איתן הנ"ל יורד ונמשך במקום המדות שבלב שהם ששה מדות בחי' וא"ו לבררם ולהפכם, כי הנה במדות יש זלעו"ז שיש בחי' מדות הרעות כמו כעס וקנאה ותאוה, וצריכים להפוך ולברר את המדות, וזהו ע"י המשכת בחי' איתן בחי' יו"ד שיומשך במדות ואז נק' נחל איתן והיינו בחי' וא"ו רברבא, כי יש בחי' וא"ו רברבא ויש בחי' וא"ו זעירא, פי' וא"ו רברבא, הוא כשיש בחי' יו"ד בראש הוא"ו אז נק' וא"ו רברבא אבל כשאין יו"ד בראש הוא"ו אז נק' וא"ו זעירא, וזהו מ"ש מנחל בדרך ישתה ע"כ ירים ראש שכשנמשך בחי' איתן לבחי' מדות שאז נק' נחל איתן אזי ירים ראש שיש להוא"ו אז בחי' ראש היינו יו"ד.

וענין ה"א אחרונה הוא מחדו"מ, שבה"א יש ג' קוין שרומז למחדו"מ שאח"כ נמשך בחי' איתן במחדו"מ והוא בחי' תושבע"פ כו'. וביאור הענין הנה איתא בס"י הבן בחכ' וחכם בבינה, ולכאו' צ"ל דהל"ל הבן בבינה וחכם בחכ' כו', והענין הוא דהנה חו"ב הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ, כמארז"ל ע"פ שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, מוסר אביך הוא תושב"כ ותורת אמך היא תושבע"פ, והיינו שכמו הטפה שנמשכת ממוח האב הגם שיש בה כל פרטי הרמ"ח איברים שהרי הוא מוליד בדומה לו מ"מ ה"ה בקיצור מופלג, וע"י שנמשכה בירך האם ומשתהה ט' חדשים בבטן האם עי"ז מצטייר ברמ"ח איברי' פרטי' ושס"ה גידים. ועד"ז יובן הגם כי כל המצות ישנם בתושב"כ אמנם הם בקיצור מאד כמו עד"מ מצות תפילין דכתי' וקשרתם כו' והיו לטוטפות אבל לא נת' כלל איך ומה, ובתושבע"פ היא הלכתא שלימה עד"מ שיהיו ד' בתי' ושיהיו מרובעי' וכל פרטי דיני התפילין והנחתם, או מצות שבת שבתושב"כ הוא רק איזה פסוקי' לבד ובתושבע"פ היא מס' שלימה בכל פרטי הדינים, ולכן נק' תושב"כ בשם אב ותושבע"פ אם, וכמ"ש כי אם לבינה תקרא.