תמו

ומעתה יובן בחי' ה"א של שם הוי' שיש בנפש, דהנה ענין בחי' ה"א הוא בחי' התבוננות בגדולת אוא"ס ב"ה, שהגם שיש בכאו"א בחי' יו"ד שהוא חכ' כח מ"ה בחי' הביטול שלמעלה מטו"ד, מ"מ צ"ל ג"כ בחי' התבוננות כמ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקים שצ"ל בבחי' השגה והבנה כמה שיוכל כדכתי' דע את אלקי אביך שצ"ל בבחי' דעת והשגה, והוא ענין ההתבוננות להתבונן איך שאני הוי' לא שניתי כלל מקודם הבריאה לאחר הבריאה, ואתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע בלי שום שינוי ח"ו, כי בי"ה הוי' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז, וכמשל שני אותיות שאין תופסים מקום כלל אפי' נגד דיבור האדם, וכ"ש לגבי המח' וכ"ש לגבי עצמיות האדם, ועד"ז יובן הבדלות אין קץ קמי' ית' שאינו תופס מקום כלל כל השתלשלות העולמות כו', ולכן לא שניתי כו'.

והנה בבחי' בינה יש מעלה מה שלא יש בחי' זו גם בחכ', דכתי' ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וארז"ל שאפי' בימי משה לא אשתכח כוותיהו, דהא בימי משה כתי' הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים ואח"כ אמר ואקח כו' חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשתכח, והיינו לפי שיש מעלה בבחי' בינה שהיא השגה על בחי' חכ', ויש מעלה בחכ' על בינה שהחכ' היא בחי' ביטול יותר בחי' כח מ"ה, ולכן נק' החכ' אין כמ"ש והחכ' מאין תמצא, משא"כ בינה נק' יש כמ"ש להנחיל אוהבי יש, וצ"ל חיבור אין ויש לפי שהם תרדל"מ. וז"ע נקודה בהיכלא, נקודה הוא בחי' יו"ד בחי' חכ', והיכל הוא בחי' בינה, כי היכל הוא ה"י כ"ל כל הוא בחי' נו"ן שערי בינה, וצ"ל נקודה בהיכלא שצ"ל שני הבחי' לפי שיש מעלה בבחי' היכל בחי' בינה על הנקודה בחי' חכ', ויש מעלה בבחי' נקודה בחי' יו"ד חכ' על בחי' היכל בינה. וזהו מ"ש והחכמה תחי' בעלי' פי' בעלי' היא הבינה שנק' בעל ל' מרא וריבון על בחי' החכ' להיות כי יש מעלה בבינה על החכ', ומ"מ החכמה תחי' את הבינה שנק' בעלי' לפי שאם אין נקודה אין היכל, וחכ' נק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה ועיקר השראת אוא"ס הוא בחכמה. ולהיות בחי' חיבור החכ' ובינה שהם אין ויש שהם שני הפכים כנודע זהו ע"י התורה שהגם שאורייתא מחכ' נפקת זהו רק נפקת אבל שרשה מבחי' הכתר בחי' אנכי מי שאנכי, וזהו שארז"ל ע"פ או