תלו

וחיי המלך הוא בחי' בינה שנק' ג"כ איהו וחיוהי חד כי חכ' ובינה הם תרין ריעין דלא מתפרשין, וע"כ הנודר כאלו נודר בחיי המלך לפי שהנדרים הם בבינה שהוא בחי' חיי המלך שהוא בחי' ז"א, וזהו למשל כמו שאנו רואים למטה שהמוח הוא ממוצע ומחבר את הנפש עם הגוף שמתחלה מתלבש הנפש במוח ואח"כ מהמוח מתפשט החיות לכל האברים, וכך התורה היא מחברת את המשכת אוא"ס במדות כי התורה היא בחי' מוחין אורייתא מח"ע נפקת כו'. וזהו שהתורה נק' לחם למעלה כי כמו שהלחם הוא מחבר את הנפש עם הגוף כך התורה היא מחברת אוא"ס בבחי' מדות כו'. וגם למטה לנפש האדם הוא ג"כ בחי' לחם והיינו שיהי' התקשרות והתחברות נה"א לאלקות, זהו ג"כ ע"י התורה כי תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקודב"ה, נמצא שע"י התורה דוקא מתקשרין נש"י לאלקות וע"כ נק' לחם לנפש כו'. ועוד זאת שגם לנה"ב הוא ג"כ בחי' לחם והיינו שהוא מחבר את נה"ב לאלקות וכמ"ש אם רעב שונאך האכילהו לחם, מלחמה של תורה, ושונאך הוא בחי' היצה"ר שנק' שונא, וע"י לחמה של תורה או מלחמתה של תורה עי"ז גם היצה"ר ישוב לעבודת ה' כו'.

והנה לחם זה צריך לברכה, וזהו וברך את לחמך. והענין הוא דהנה כתי' מי האיש החכם ויבן את זאת על מה אבדה הארץ, וארז"ל שאלו לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו עד שפירשו הקב"ה בעצמו על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי, וא"ר יהודה אמר רב על שלא ברכו בתורה תחלה. דאם כפשוטו שלא למדו תורה א"כ למה לא הבינו, אלא ודאי שעסקו בתורה אלא שלא ברכו בתורה ולכך לא פירשוהו, וכן פי' הר"י זצ"ל. ולכאו' אינו מובן איך על זה החטא קל שלא ברכו בתורה יאבד הארץ. אך הענין הוא

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.