תלה

שהוא בחי' גבול וקאי על בחי' כלים דאצי', ואפי' לדעת הפרדס שהכלים הם למעלה מבחי' גבול אעפ"כ הם מקור לגבול שמהם יכול להיות נמשך בבחי' גבול ומדה כו', אבל אורות הם למעלה מבחי' גדר גבול כלל, וזהו ענין שם הוי' שהוא למעלה מבחי' גדר גבול לפי שהוא בחי' אור כו'. ומ"ש במ"א ששם הוי' הוא בת"ת היינו שבת"ת אפי' הכלי הוא ג"כ בחי' שם הוי', לפי שת"ת הוא מחבר חו"ג וכדי שיוכל לחבר חו"ג נמשך מלמעלה מב' הבחי' ששרשו מבחי' כתר כו', וע"כ הכלי של הת"ת הוא ג"כ בחי' שם הוי' כו'. וזהו ששם הוי' נק' שם העצם לפי שהוא בחי' האור כו', וע"כ מצטרף עם כל השמות כמו הוי' אלקי', הוי' צבאות וכדומה, והיינו לפי שהוא בחי' האור כו'.

וברך את לחמך, לחם קאי על התורה, דהנה כתי' לכו לחמו בלחמי שהתורה נק' לחם למטה לנפש האדם וכמ"ש ותורתך בתוך מעי, וגם נק' לחם למעלה ג"כ כמ"ש בלחמי, ולכאו' אינו מובן איך שייך לומר שהתורה היא בחי' לחם למעלה בשלמא לנפש האדם י"ל לשון לחם שהתורה מחי' את נפש האדם, אבל למעלה איך שייך לומר בחי' לחם כו'. אך הענין הוא דהנה ענין הלחם הוא שמחבר את הנפש עם הגוף ובלעדו הי' נפרד הנפש מן הגוף והלחם הוא מחבר אותם, והנה איתא בזהר איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, והנה גרמוהי הם בחי' כלים שהוא בחי' מדות דאצי' לך הוי' הגדולה והגבורה כו', והנה כדי שיהי' בחי' איהו וגרמוהי חד שיהי' המשכת אוא"ס במדות שבאמת אין ערוך אליו כלל וכמ"ש בת"ז כולא לאחזאה איך מתנהג עלמא אבל לאו דאית לך כו' ולאו מכל אינון מדות כלל, ולכן כדי שיהי' איהו וגרמוהי חד זהו ע"י בחי' איהו וחיוהי חד שהוא בחי' חכ' כי חכ' נק' חיוהי ע"ש והחכ' תחי', ובחכ' שורה אוא"ס כי ראשית הגילוי הוא בחכ' ואורייתא מח"ע נפקת ע"כ הוא מחבר את המשכת אוא"ס בבחי' מדות ג"כ כי אורייתא וקוב"ה כולא חד, והיינו שהתורה נמשכה בבחי' מדות כשר פסול כו', ועי"ז הוא מחבר אוא"ס בבחי' מדות. וזהו משארז"ל כל הנודר כאלו נודר בחיי המלך, והיינו כי מלך הוא בחי' ז"א דאצי'