תלב

ובזה יובן משארז"ל גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, דאילו במעשה שמו"א כתי' אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים שארץ נברא ביד שמאל ע"כ בארץ נעשה העלם והסתר גמור כו' ושמים בבחי' יד ימין ושם מאיר אלקות בבחי' גילוי יותר, אך מ"מ הגילוי שבשמים אינו מאיר בארץ וכמ"ש השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, לפי שכל אחד נברא ביד אחת. אך במעשה הצדיקי' נא' בהם מקדש אד' כוננו ידיך ב' ידות, והיינו התחברות בחי' שמים וארץ וכמ"ש כי כל בשמים ובארץ ות"א דאחיד בשמיא ובארעא, והיינו כי בבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות למטה ממש וכמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שהי' מאיר גילוי שם הוי' למטה וכמ"ש וה' בהיכל קדשו כו', וע"כ גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ, לפי שבמעשה צדיקים נמשך גילוי שם הוי' למטה.

ובזה יובן מ"ש ועבדתם את הוי' אלקיכם, דלכאו' קשה איך שייך למעלה בחי' עבודה שהרי נאמר אם צדקת מה תתן לו כו', אך הענין הוא דבאמת לגבי עצמותו ומהותו אין שייך כלל לומר לשון עבודה שהרי אם צדקת כו', אך מה ששייך העבודה זהו דוקא בבחי' הוי' אלקיך שם שייך העבודה, דהיינו להמשיך את בחי' שם הוי', כי אעפ"י ששם הוי' הוא בחי' שמו הגדול בחי' סוכ"ע שלמעלה מהשתלשלות, אך מ"מ הוא רק בבחי' שם בלבד שהוא למעלה מהשתלשלו' מבחי' העולמות שהם בבחי' גבול ממש, אבל מ"מ לגבי עצמותו ומהותו ממש הוא רק בחי' שם לבד, וכדי שיומשך בחי' שם הוי' הוא ע"י צמצום וזהו ששם הוי' הוא מתחיל ביו"ד שהוא בחי' צמצום. וזהו ועבדתם את ה' אלקיכם, דהיינו שע"י העבודה ממשיכים שיתהווה בחי' שם הוי' ואח"כ אלקיכם דהיינו שיומשך מבחי' שם הוי' בשם אלקים עד שיהי' נק' הוי' אלקיכם, אלקיכם ממש. וזהו מ"ש ואהבת את הוי' אלקיך שיהי' נק' הוי' אלקיך ממש כו'.

והנה ע"י מה ממשיכי' שיהי' הוי' אלקיכם זהו ע"י העבודה, ואיזו היא עבודה שבלב זו תפלה, והענין הוא דהנה תפלה הוא לשון התחברות וכמשארז"ל התופל כלי חרס, דהנה כתיב סולם מוצב ארצה וראשו מגיע