תכח

הלכות פסוקות לפי ששם מאיר יו"ד של שם הוי' שהוא עיקר השם. וזהו ועלמות אין מספר הם מימרות של האמוראים שהם אין מספר וצריך יגיעה רבה עד שמבררים כל מימרא לאמיתתה, ולכן צריכי' לפלפול רב, משא"כ בירושלמי לא נמצא כ"כ מימרות לפי שהי' יכולים להבין דבר מתוך דבר לפי ששם מאיר יו"ד של שם הוי'.

ה) ובזה יובן מה שלא פעל משה בקשתו, שמשה רצה להמשיך בחי' התורה כמו שהיא למעלה והיינו כמו שהיא באצי' וזה לא פעל, כי התורה שניתנה לנו היא כמו שנתלבשה בבריאה (וכנודע ממ"ש האריז"ל על מאמר ועל תורתך שלמדתנו) ונת' לעיל שבריאה נק' חשך במחשכים כו' זה תלמוד בבלי ולכן אין בה הגילוי כמו בתורה שלמעלה. ולפי"ז י"ל מה שהשיב לו הקב"ה רב לך, פי' רב היינו התורה כמו שהיא בבריאה היינו תלמוד בבלי שכל רב מבבל אבל לא כמו שהיא באצי' שאבא מקננא באצי' בחי' יו"ד של שם הוי'. וגם בירושלמי אינו כמו שהוא למעלה, רק מפני שהיו סמוכים יש בהם קצת הארה מבחי' יו"ד עד שנק' רבי ביו"ד אבל מ"מ אינו כמו שהוא למעלה, ולכן כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו שצ"ל ג"כ בחי' תפלה והיינו בכדי שיוכל להיות ליבון הלכתא (וכמ"ש בזהר ובת"ז ובלבנים דא ליבון הלכתא, לבאר כל דבר), ובכדי להאיר את החשך זהו ע"י תפילה כו', משא"כ משה רצה להמשיך בחי' התו' כמו שהיא למעלה שאז לא הי' מצטרכי' לתפילה כלל כ"א הי' מאיר בחי' תורה אור כמו שהיא למעלה כו'.

וזהו שביקש אעברה נא ואראה כו' ההר הטוב הזה והלבנון, פי' לבנון הוא ל"ב נו"ן והיינו בחי' ל"ב נתיבות חכ', ונו"ן שערי בינה והמחברם הוא גבוה משניהם והיינו בחי' לובן העליון. וזש"א ואראה שרצה שיומשך בחי' ראי' בחי' חכ' יו"ד דשם הוי', וזה לא פעל כ"א אמר לו עלה ראש הפסגה ושא עיניך וראה כו' וע"י הראי' מרחוק פעל שיהי' בחי' זו ביחידי סגולה שתורתן אומנתן כמו רשב"י וחביריו, וגם פעל ענין האתעדל"ע שמעורר אתעדל"ת. והסיבה לזה מה שלא הועיל לו תפילתו הוא כמ"ש ויתעבר ה' בי למענכם היינו שלע"ע לא היו ראויים ישראל ולא היו כלים לגילוי אור זה ולא היו יכולי' לקבל זה כ"א לע"ל יהי' גילוי בחי' זו בחי' אתעדל"ע שלמעלה מבחי' אתעדל"ת. ומ"מ נתן להם עצה שעי"ז יבואו לבחי' ראי', וזהו שא' ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים שע"י בחי' שמיעה יבואו לבחי' ראי' להיות גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, נפלאות נו"ן פלאות שהוא נו"ן שערי בינה ול"ב פליאות חכ', שע"י