תכו

מלמעלמ"ט, וכמ"ש בזח"ג אחרי דנ"ט ב' שרשב"י פעל ע"י הדרוש שאמר שירד הגשם על הארץ, כן רצה משה להמשיך כח זה לכל ישראל שימשיכו המשכת אלקות מלמעלמ"ט ע"י עסק התורה ולא יצטרכו לתפילה כלל.

וזהו ואתחנן אל ה' פי' ואתחנן הוא ל' מתנת חנם ע"ד בחי' חנון ורחום הוי' שבחי' חנון הוא עוד יותר נעלה מרחום כי ענין הרחמים אינו שייך אלא כשיש דין ח"ו שממדת הרחמי' לרחם עליו, אבל חנון שייך גם כשלא יש דין כלל, שז"ע מתנת חנם בחי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת. אל הוי', שיומשך בשם הוי' ע"ד חנון ורחום הוי' שפי' שמבחי' חנון ורחום נמשך לשם הוי'. בעת ההיא, עד שיומשך בבחי' עת ההיא בחי' מל' המקור לזמן כנ"ל שהוא בחי' חיי שעה. לאמר, שכ"ז יהי' ע"י בחי' לאמר שהוא בחי' תורה בחי' דברי אשר שמתי בפיך שכח זה מרומז בתיבת לאמר שקודם עשה"ד. אד' הוי' אתה החלות, היינו שההתחלה הי' ביצ"מ ומ"ת שהי' אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, וביקש שכמו"כ יהי' עכשיו שע"י שיכניסם לארץ ינחיל להם הכח שיוכלו להמשיך ע"י התורה מבחי' אתעדל"ע גם כי לא אכשיר דרי באתעדל"ת, וממילא לא הי' חורבן בהמק"ד וישראל היו על אדמתם, ולא פעל זה.

אך הנה צ"ל הלא בתורה יש גם עכשיו בחי' זו שכל הקורא בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו ונמשך מלמעלמ"ט שלא לפי ערך העלאת מ"ן באתעדל"ת ולכאו' ה"ז כמו בקשת משה ומה"ע מה שלא פעל שלכאו' נתקיימה בקשתו. אך הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, והיינו שצ"ל תורה וגמ"ח, ונודע ממה שפי' רש"י בפ' מפנין שעיון תפילה בכלל גמ"ח ע"ש הפסוק גומל נפשו איש חסד, וא"כ עכשיו לא די בתורה לבד כ"א שצ"ל תפילה ג"כ וגם קיום המצות שהם נכללים ג"כ בכלל גמ"ח, ובקשת משה הי' שיהי' ע"י תורה לבד מבלי אשר יצטרכו לתפלה כלל, וזה לא פעל.